בנם של אירית וירון. נולד ביום י"ט בתמוז תשנ"ד (28.6.1994) בחיפה. בן בכור להוריו, אח של שחר ומתן.

חן גדל והתחנך בחיפה. למד לימודי יסודי ב"בית הספר הפתוח" והמשיך בחטיבת הביניים בבית הספר "רעות לאומנויות", במגמה של אומנות פלסטית.

חן היה ילד חכם, מלא שמחת חיים, עם עולם דמיוני עשיר בדמויות של חיות, דרקונים ולוחמים. מגיל צעיר היה עצמאי, אחראי, שקול, בוגר, מאתגר את עצמו ושואף למצוינות. נער סקרן, מתעניין בתחומים רבים ופתוח ללמוד דברים חדשים, שחלקם הפכו לתחביביו: פריזבי, כדורסל, מבוכים ודרקונים, קרטה, ציור והתנסות בתנועות נוער כחניך בצופים וצופי ים. בכיתה ז' הצטרף ביחד עם חבריו לפעילויות של חוגי סיירות של קק"ל. הוא מאוד אהב את חוגי הסיירות והתמיד בפעילותו כחניך.

אהבתו הגדולה הייתה לטבע הארץ, אהב מאוד את הארץ ואת נופיה. כבר מגיל צעיר טייל, תחילה נישא במנשא על ידי הוריו, ודי מהר רצה לחוות את אדמת הארץ דרך כפות רגליו הקטנות שהלכו וגדלו, חרשו מרחקים בטבע הקסום של ארצנו.

בשנת 2007, כשהיה בן שלוש-עשרה עברו בני המשפחה להתגורר בטורונטו שבקנדה במסגרת לימודי פוסט-דוקטורט של אימו. חן למד שם בכיתות ח'-ט' בבית הספר הציבורי, השתלב בלימודים בצורה מהירה וללא כל קושי ואף זכה להצטיינות במבחני המתמטיקה של מחוז אונטריו. לאורך כל התקופה בקנדה מאוד התגעגע לחברים בישראל, לחוגי סיירות ולהוויה הישראלית ורצה לחזור לארץ.

בשנת 2009 חזרה המשפחה ארצה, לחיפה. הוא השתלב בלימודי תיכון במרכז החינוך "ליאו בק" ולמד במגמות פיזיקה, מתמטיקה וכימיה. מיד אחרי חזרתו לארץ חן יצא לקורס מדריכים צעירים, ובמהלך לימודי י"א-י"ב הדריך קבוצת חניכים בחוגי סיירות של הקק"ל בחיפה ואף זכה לפרס הצטיינות על תרומתו והתנדבותו למען הקהילה.

עם תום לימודי התיכון התנדב לשנת שירות מטעם חוגי הסיירות בעיר אופקים והדריך שלוש קבוצות חניכים – מבאר שבע, מיישובי בני שמעון ומאשכול. חן הטביע את חותמו על חניכיו והעניק להם מתנת חיים של ידיעת הארץ ואהבת הארץ, החי והצומח. הוא לימד אותם לכבד את הטבע, להשתלב בתוכו ולשמור על יופיו. בדרכו השקטה והבלתי אמצעית השפיע על חניכיו, נתן להם דוגמה אישית כמטייל וכאדם והעניק להם ערכים אותם הם נושאים מאז.

בינואר 2014 התגייס לצה"ל והתנדב לקורס טיס. היה חדור מוטיבציה להצליח ולתרום מעצמו ככל יכולתו למען המדינה. כבר בשלבים הראשונים של הקורס הבין שברצונו להיות טייס מסוקים שכן "זה הגובה הרצוי כדי לחוות את יופייה של הארץ" כלשונו, והעדיף מסוקי חילוץ והצלה לאור רצונו לסייע ולעזור לזולת. במהלך הקורס למד תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב בתוכנית לימודים אינטנסיבית בה בחר בשל אהבתו לתחום המדעים, השאפתנות שפעמה בו ורצונו התמידי לאתגר את עצמו.

בינואר 2017 סיים את קורס הטיס בהצלחה והוצב לתפקיד טייס מסוק ימי בטייסת "מגיני המערב" (טייסת 193). מקצוען וחרוץ, למד היטב את מאפייני המסוק ואת אופן תפעולו ויצר קשרים הדוקים עם אנשי הצוות עימם שירת. באותה עת הכיר את לילך באמצעות חבר משותף, והם היו לזוג.

בקיץ 2017 הגיע לטייסת והחל את תהליך ההכשרה כטייס מסוק ה"עטלף". בסרטון שפורסם וזמין לצפייה בערוץ היוטיוב של חיל האוויר חן צולם כשהוא מסביר על המסוק ועל תחושותיו בזמן פעילות מבצעית באומרו: "ההרגשה היא הרגשה שונה ממה שמתרגלים אותך במהלך הקורס וממה שאתה לומד לפני שאתה מגיע לפה לטייסת. זה בעצם עולם חדש שאתה מגלה ובסוף עושים פעילויות במקומות רחוקים. אלו פעולות מאוד משמעותיות". יכולותיו והישגיו הגבוהים זיכוהו בתואר קצין מצטיין והובילו לבחירתו בשנת 2018 כאחד ממשתתפי "עדים במדים" - משלחת צה"ל לפולין, למחנות הריכוז מתקופת השואה.

בתקופת השירות בטייסת 193 עבר חן לגור בשכירות עם שלושה מחבריו בדירה בעיר התחתית בחיפה, נהנה מתחושת העצמאות ומיכולתו לחוות את העיר בסיום יום פעילות מפרך. לא היה מאושר ממנו כשקיבל אישור לצאת את הארץ ולהצטרף ללילך לעשרה ימי טיול במיאנמר (בורמה). השניים נהנו לטייל בין הנופים היפהפיים, הכפרים, ההרים, שדות האורז, הפגודות והמנזרים הבודהיסטים ולחוות את התרבות המקומית במלוא הדרה. בסתיו 2019, לקראת סיום התפקיד הראשון שלו כטייס בטייסת 193, קיבל חופשה קצרה וטס עם לילך לטרק בהרי הפירנאים בספרד ובאנדורה.

עם שובו ארצה מהטיול נשלח לקורס מדריכי טיסה בבסיס חצרים, ועבר להתגורר עם לילך בדירה בבאר שבע. בתום הקורס שובץ כמדריך טיסה ושימש כסגן מפקד טייסת "ראשוני" (שלב הטיסות הראשון בקורס טיס). הייתה זו תקופה עמוסה ומאתגרת בחייו אך הוא שאב הנאה מרובה מהתפקיד החדש והמשמעות שמצא בו. תחום ההדרכה ריתק אותו, ויכולתו ללוות מקצועית ואישית פרחי טיס בזמן שהם עושים את צעדיהם הראשונים בעולם הטיסה - היוותה עבורו זכות של ממש. סיפר אחד מחניכיו: "באחד הסבבים חן שימש כמדריך האישי שלי. במהלך הטיסה נהג לדייק בפרטים הכי קטנים ואם לא היית עושה את זה סירב לתת לך לנחות... למדתי את הירידה לפרטים ממנו – אנחנו בכלי באוויר ואי אפשר לעשות טעויות, חייבים לבצע הכול בצורה מושלמת. זה הטיפ הכי גדול שנתן לי, וזה תקף להכול, לא רק בטיסה אלא גם באקדמיה ובחיים האישיים". חן היה טייס מקצועי, אחראי ויסודי, חותר למצוינות, מתחקר כל פרט, דקדקן ומעל לכול אכפתי ואנושי כלפי האחר: כלפי החברים והשותפים לעשייה, כלפי החניכים שלו בבית ספר לטיסה וכלפי פקודיו.

בקיץ 2020 עבר לגור עם לילך בעיר רחובות בדירה הסמוכה למקום לימודיה. השניים הקימו בית נעים יחד וחיו בו בשותפות ובאהבה. הם ריהטו אותו בריהוט ששיפצו או בנו בעצמם, נהנים מחוויית היצירה המשותפת. בזמנו הפנוי, בעיקר בסופי השבוע, חן נהנה לבשל ואף לאפות. הוא הכין את השקשוקות הכי טעימות, היה כובש ומחמיץ ירקות, בהמשך גילה את עולם אפיית הלחם וחלם לאפות לחמים יפים ממש כמו במאפייה. חן היה אדם מאוד יסודי וזה בא לידי ביטוי גם בדרך שבה אפה - הקפיד על כל פרט, וכך די מהר התקדם בעולם האפייה והחל לאפות לחמי מחמצת טעימים שהלכו והשתדרגו משבוע לשבוע.

בשעות הפנאי ניגן בגיטרה קלאסית וחשמלית וטיפס על קיר טיפוס. בהמשך התוודע לאומנות הצילום, אשר הפכה לתחביבו העיקרי. הוא תיעד את טיוליו עם לילך, עמה חלק אהבה משותפת לנופים ולפינות חמד נסתרות. תמיד מצא את הזמן לצאת ולחוות את הטבע על אף העומס של מטלות היום-יום. הטבע היווה עבורו מרפא, מקום שנותן חוויה של שקט וחופש. הוא לא נרתע ממאמץ וקושי ואהב את תחושת המסוגלות והעצמאות שהטיולים המאתגרים היו מזמנים לו. את טיוליו בארץ ובעולם הנציח באוסף של צילומים מרהיבים.

חן התעניין בנושאי הקיימות, שמירה על הסביבה וחיי פשטות מרצון - מהם שאב את ההשראה לחיי היום-יום שלו, מתוך רצון לחיות בצורה מינימליסטית תוך התחשבות בטבע ובסביבה. בנקודת הזמן בה נקטעו חייו, חן היה בשלב של חיפוש עצמי כאדם בוגר. הוא התעסק הרבה בשאלת הבחירה האישית של כל אדם והחיפוש אחר הכיוון והעיסוק שלו בעתיד. מתוך כל כישוריו ויכולותיו הרגיש שהוא עדיין לא מבין במה לבחור בעתיד. זאת הייתה השאלה המרכזית שהעסיקה אותו בתקופת חייו האחרונה. שאלות אלו ואחרות הובילו אותו לקריאה על גישות פילוסופיות לחיים, כלכלה והתנהגות ולהתעניינות באנשים שסיפרו את סיפור חייהם ואת הדרך שעשו בהתאם לבחירה שבחרו.

בפתק שנשא איתו בארנקו כתב את תמצית הערכים בהם האמין: "אני מאמין שלכל אחד יש את הזכות להיות חופשי, כל עוד הוא לא פוגע באחרים. / שכל אחד צריך לשמור על הערכים שלו, אבל להישאר פתוח לשינויים בחיים. / אני מאמין שאנשים צריכים ללכת עם הלב שלהם". שאפתן ובעל חלומות רבים, הציב לעצמו יעדים ומטרות להגשמה כאשר את חלקם כתב בטלפון הנייד שלו תחת הכותרת "מטרות": "ללמוד גילוף בעץ, ללמוד ערבית, להוציא רישיון טיסה אזרחי על מסוק, לטייל בעולם עם לילך, לעשות מסע דרך (thru-hiking) לאורך ארצות הברית, לבנות את ביתי במו ידיי".

בקיץ 2021 חזר לשרת בטייסת "מגיני המערב" כסגן מפקד טייסת ב', תפקיד מרכזי ותובעני עם אחריות רבה. בין היתר, שימש כאחראי ניהול כוח האדם בטייסת, ניהול פעילויות שוטפות ותכנון פעילויות עתידיות.

ביום 3.1.2022 בשעות הערב במהלך פעילות מבצעית ארעה תקלה טכנית במנוע מסוק ה"עטלף" שהטיס חן ביחד עם מפקד הטיסה סגן-אלוף ארז שחייני. יחד איתם במסוק היה גם קצין סיור מוטס מחיל הים, סרן רון בירמן. כתוצאה מהתקלה פרצה שריפה במנועי המסוק והטייסים נאלצו לבצע נחיתת חירום במי מפרץ חיפה, כמה מאות מטרים מהחוף. בתנאי תאורה קשים, ללא מנועים וללא מערכות חיווי הנחית הצוות את המסוק על הים. הקצין המוטס הצליח להיחלץ, אך שני הטייסים נהרגו.

רב-סרן חן פוגל נפל בפעילות מבצעית ביום ב' בשבט תשפ"ב (3.1.2022). בן עשרים ושבע בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחיפה. הותיר אחריו הורים, שני אחים ובת זוג.

על מצבתו נכתב: "אתה תהיה בשבילי אחד ויחיד בעולם, ואף אני אהיה בעיניך אחד ויחיד בעולם כולו".

מדברי בני משפחתו: "חן היה איש נדיר, מלא בנתינה ובאהבת האדם והטבע. האמין בכל מאודו בחופש האדם והמחשבה ותמיד הלך אחר ליבו, נכון להגשים את חלומותיו ויעדיו. סקרן וצמא לידע נהג לשאול שאלות, חיפש תשובות בדרך של חקירה, חשיבה מעמיקה והבנה תוך שימוש ביכולות אנליטיות גבוהות וידע רב שהיה לו בתחומים רבים. כל אלה, הפכו אותו לאיש שיחה מרתק, כשכל שיחה עימו הפכה לדיון מאתגר. הוא נגע בהרבה אנשים שפגש בדרכו בחיים והשפיע עליהם באישיותו, בצניעותו, ברגישותו לזולת ובאנושיות שלו. נשארנו עם חלל, פצע עמוק, נפש פצועה וגעגוע אינסופי שלא ייגמר לעולם. דרכו בחיים מהווה את הנצחתו".

להנצחתו הקימו חבריו ובני משפחתו את המיזם "מטיילים עם חן", שמטרתו להפיץ את סיפורו ואת אהבתו הגדולה לטיולים בטבע ולצילום. באתר האינטרנט של המיזם ניתן למצוא את סיפורו של חן, וכן תמונות שמטיילים העלו לזכרו ממקומות שונים על פני הגלובוס.