בת אילזה ויצחק, נולדה ביום כ"ג בניסן תרע"ז (15.4.1917) בעיר אוסנאו, צ'כיה. בת-זקונים למשפחה ציונית ותיקה ואמידה. בילדותה עברו הוריה לווינה ושם התחנכה. בהיותה בת 10 נכנסה לתנועת "תכלת-לבן", וחונכה לרעיון העליה לארץ. לאחר שסיימה את הגימנסיה יצאה להכשרה חקלאית ואחר-כך לקיבוץ-הכשרה עירוני. חנה התעניינה בספרות ובאמנות התיאטרון וקנתה לה השכלה מרכסיסטית. עם עלותה לארץ בסתיו 1937 הצטרפה לקיבוץ "בתלם" ועבדה בכנרת ובנען כחברה בגרעין, שעלה אחר- כך כקיבוץ עצמאי לעין גב. לאחר שעסקה בתפירה, עברה שם, כעבור זמן מסוים, לעבודות מטבח, ואחר-כך לעבודה במחסן בגדי-הילדים וגם נשאה בתפקיד סדרנית-עבודה. מנעוריה המוקדמים קיבלה הכשרה הגנתית והשתתפה בשמירה ובהגנה.

במלחמת-העצמאות היתה מפקדת עמדה בחזית העיקרית של הנקודה. ביום ההפגזה הראשון על עין גב, ג' בסיוון תש"ח (10.6.1948), נפלה כשנחפזה לתעלת-הקשר כדי להגיע לעמדתה. לאחר דקות מספר נמצאה בלי רוח חיים. הניחה אחריה בעל ושני בנים. נקברה תחילה בטבריה והועברה אחרי-כך למנוחת-עולמים בבית-הקברות בעין גב.