חנוך, בן צ'רנה וישראל, נולד ביום י"ח בסיון תשי"ג (1.6.1953) בכפר-סבא. הוא למד בבית-הספר היסודי "ברנר" ובבית-הספר התיכון "כצנלסון" בכפר-סבא. בשנות לימודיו עסק בפעילות ציבורית מגוונת. כאשר נערך יום הנוער בכפר-סבא, היה הוא מזכיר המפעל. הוא היה יושב ראש מועצת התלמידים בבית-ספרו, ובתוקף תפקידו ביצע פעולות שונות. הוא שהעלה את הרעיון, ואף הגשימו, לאמץ יחידת תותחנים על-ידי תלמידי בית-הספר. כמו-כן אימץ בית-הספר, ביוזמתו, את מועדון העיוורים. חנוך היה שחקן שח נלהב ושחקן מן השורה הראשונה בקבוצת הבוגרים בכפר-סבא. סיפר עליו חברו שלמה: "חנוך היה בעל מחשבה צלולה ורצינית. מהתכונות הנפלאות שבו רצה לתרום גם לאחרים. ואכן, הפעילות הציבורית בה עסק שמשה כר נרחב לכישוריו הרבים. הייתה לו יכולת מנהיגות טבעית ומידה רבה של אינטלקטואליות. חנוך היה אציל נפש, ואת זאת הוכיח במסירותו הרבה למועדון העיוורים". סיפרו עליו חברי מועדון העיוורים: "חברנו חנוך היה דמות אגדתית ויחידת סגולה, אהוב ונערץ על כל מוקיריו ומיודעיו. הוא היה איש פעלים וגדול מידות, ידע להנהיג ולהלהיב את הסובבים אותו. לנו העניק חנוך מנפשו העשירה, שהייתה גדושת ניסיון, למרות גילו הצעיר. כמה שהספקנו יותר להכירו, כך למדנו להעריך את נפשו העשירה. הוא היה גדוש תוכן ומלא שמחת חיים. מעולם לא שמענוהו רוטן או מתלונן על אדם. נהפוך הוא - תמיד ראה את חצי הכוס המלאה. הוא גם השתדל להפיח רוח אופטימית בין אותם המדוכאים, ואת הכל עשה בחכמה ובתבונה. הוא השתדל מאוד להרחיב את אופקינו, ולא עשה זאת על מנת לקבל פרס או תודה. הוא פשוט חש צורך לסייע לבריות. חנוך קיים את הפסוק 'ואהבת לרעך כמוך'".

חנוך גויס לצה"ל בראשית אוגוסט 1971 והוצב לחיל השריון. במסגרת שירותו עבר קורסים למקצועות הטנק וקורס מפקדי טנקים. מפקדו אמר עליו: "לא אני הייתי מפקדו של חנוך, כי אם הוא היה מפקדי. הוא הדריך אותי וכן רבים אחרים כמוני. הוא האציל לנו מתכונותיו, מכוח אחריותו, מיכולת המנהיגות הטבעית שלו ומאישיותו. חניכיו ראו בו את האדם ולא את המפקד. הוא לא דרש מהם מה שלא דרש מעצמו, אך מעצמו דרש הרבה". בתקופת שירותו זכה באליפות צה"ל בשחמט. במלחמת יום-הכיפורים לחם עם יחידתו בחזית הדרום. באחד מקרבות הבלימה הקשים שנערך ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), נפגע באש האויב ונפל. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בכפר סבא. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סמל.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון דאז, משה דיין: "חנוך היה חייל מסור וחבר מצוין. כל מי שהכירו - אהבו".

המשפחה תרמה לזכרו כתר וטס מכסף לבית-כנסת בכפר סבא.