בן ברטה ומנחם, נולד בשנת 1917 בעיר קאסל, גרמניה אבל גדל והתחנך בפראג, בירת צ'כוסלובקיה, בה סיים בית-ספר. היה מאחרוני הניצולים שהצליחו לצאת ממרכז אירופה, בטרם החלה פעולת ההשמדה ההמונית, ועלה ארצה באוניית המעפילים "פטריה" בשנת 1940.

עם עלייתו לארץ התגייס לצבא הבריטי. שירת באיטליה ואחר-כך חזר שוב לשירות בארץ ושנה לפני שחרורו נשא אישה.

מאז שחרורו, בשנת 1944, עבד כגנן בבית-חולים בבת ים. היה חבר ה"הגנה".

עם פרוץ מלחמת-העצמאות בעקבות החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ, השתתף בהגנת בת ים מפני ערביי יפו, ועם הכרזת המדינה התגייס ושירת בחיל הרגלים, השריון ובחטיבת "קריתי". נשלח מיד לחזית וביום העשירי ליציאתו נפל בקרב באבו-שושה, ליד לטרון, ביום כ"ה באייר תש"ח (3.6.1948). נקבר בנען. הניח אחריו אישה, עידית, וילד.

ביום ב' בסיוון תש"י (18.5.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.