בן אהרן וזהבה. נולד ביום י"ב בסיון תרצ"ה (13.6.1935) בחיפה. המשפחה עברה לירושלים בשנת תש"ח, עם התחלת מלחמת-הקוממיות - והבן אז למעלה מגיל י"ב. יחד עם שאר ילדי-ירושלים נתן את ידו בהקמת מחסומים נגד חדירת-האויב. בראשית המלחמה התגייס אביו לצה"ל, והוא, כבן הבכור, נשא יחד עם אמו בסבל המצור ובדאגה לפרנסת-המשפחה. עוד בחיפה היה חניך "בני-עקיבא" והמשיך בפעילותו זו גם בירושלים. גילה נטיה לספרות, למדע ולחכמת-ישראל ובעזבונו - שירים, מסות ורשימות. בימי לימודיו בבית-הספר התיכון "מעלה" היה חבר גדנ"ע ובשנת תשי"א גמר קורס מ"כ בגדנ"ע. כאשר סיים את לימודיו התיכוניים ניגש לבחינת-הכניסה לפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית; היה בין חמישים הסטודנטים הראשונים שנתקבלו והיוו את הקורס הראשון בפקולטה זו. היה פעיל בשורת-המתנדבים של התאחדות הסטודנטים לשם השכלת הנוער במעברת תלפיות. גויס לצה"ל ביולי 1953. לפני צאתו לאימונים בפעם האחרונה נתקבל כמורה למתימטיקה בישיבת "בני-עקיבא" בירושלים. בהיותו בשירות-מילואים פעיל יצא עם כיתתו להבטחת סביבותיה של מעלה-החמישה; בשעות-הבוקר נפצע מכדור-אויב, ולמחרת, אור ליום כ' באדר ב' תשי"ד (25.3.1954), מת מפצעיו ב"הדסה" בירושלים. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.