בן מכלוף ותמר. נולד בשנת תש"ז (1947) במרוקו. בגיל חמש נתייתם מאמו. לאחר שנתיים בשנת 1953, עלתה המשפחה לארץ וחנניה התחיל ללמוד בבית הספר היסודי הדתי במושב ברוש בו התיישבה המשפחה. חנניה היה פעיל בארגוני ספורט ואהב לבקר במשחקי הספורט השונים במושב. אחרי שסיים את לימודיו בבית הספר היסודי לא המשיך בבית ספר תיכון בגלל המצב הכלכלי בבית וחוסר ידיים עוזרות במשק. חנניה נרתם לעבודה עד שנת 1962, בה עזבה המשפחה את מושב ברוש ועברה למושב מלאה בחבל תענך בארץ. גם פה עבד במשק במסירות ובנאמנות ועזר למשפחה בפרנסתה. חנניה היה טוב לב ונדיב לכל ולכל חבר שביקש את עזרתו מילא את מבוקשו. חביב ועליז היה בעיני חבריו ובשעה שהגיע תאריך גיוסו בפברואר 1966 התייצב ברצון בלי שביקש דחייה כלשהי. בשכר מקצועו כנהג אמר לבוא לעזרת משפחתו גם לאחר שיגמור את שירות החובה, אך הוא לא הגיע לאותו יום. כי ביום י"ט באדר תשכ"ח (9.3.1968) נפל בשעת מילוי תפקידו ברמת הגולן. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בעפולה. מפקד יחידתו כתב במכתב התנחומים להוריו כדלהלן: "חנניה היה שקט מטבעו וביצע את תפקידו בצורה הטובה ביותר, בשקט וברוח טובה. אי לכך היה מטובי הנהגים ביחידה, אשר לא פסק מעמלו ביום ובלילה, בנהיגה לכל מקום אשר נדרש ובטיפול קפדני ברכב. לא במהרה ישכחו מפקדיו וחבריו את דמותו כחייל למופת וכחבר נאמן".