בן מסעוד ורחל. נולד בשנת תרפ"ז (1927) בעיר מוגדור שבמרוקו. לאחר שסיים את בית-הספר היסודי "אליאנס" שם, נאלץ חנניה להפסיק את לימודיו וללמוד את מקצוע הספרות שעסק בו עד יומו האחרון. משנת 1953 ועד שנת 1956, השנה שעלתה משפחתו לארץ, התעניין חנניה בעלייה ודחק במשפחתו לעשות את הצעד הזה. בשלוש השנים האלה היה חנניה חבר בארגון "דרור", ששליחיו ביקרו במרוקו. חנניה עזב את ההורים, שהתגוררו בבאר-שבע, ויצא לירושלים ועבד בה כשנתיים כספר ושם מצא את לחמו, עד שנפטר אביו.

חנניה לא שירת שירות סדיר עקב גילו הגבוה, אך את שירותו במילואים היה עושה מתוך נאמנות ומסירות. שלושה חודשים לפני

נפילתו נסע לטיול לצרפת כדי לבקר אצל אחיו שם ולפני הנסיעה קיבל צו קריאה למילואים. אמנם עלה בידיו להשתחרר, אולם כשחזר מצרפת מיהר לבקש את צו המילואים וקיבל צו חדש. ביום ב' בטבת תשל"א (30.12.1970), נפל בעת מילוי תפקידו בנאות הכיכר שבערבה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בבאר-שבע.