בן שהרבאן ומוחמד, נולד ביום 20.10.1963 בכפר ינוח שבגליל המערבי. הוא היה בן העדה הדרוזית ולמד בבית-הספר היסודי בכפרו. בגיל צעיר התייתם מאמו. אביו עזב את כפרו ועבר לגור עם אשה אחרת בבית-ג'אן. את ששת ילדיו השאיר בבית ללא דואג. הבן הבכור עזב גם הוא את הבית, וטופאן, נער בן 15, מצא את עצמו כבן הגדול במשפחה. הוא נטל עליו את הדאגה לפרנסת ארבעת אחיו הקטנים ממנו. רגש האחריות, התבונה והמסירות עשו אותו לבוגר בטרם-עת. הוא עבד כטייח, ולמרות תנאי חייו הקשים לא סרה ממנו שמחת החיים. הוא אהב את משפחתו ובית-הדין הדרוזי מינה אותו כאפוטרופוס על אחיו הקטנים.

בנובמבר 1981 מילא טופאן את חובתו והתגייס לצה"ל. הוא שירת בחיל-הרגלים, ובגלל מצבה המיוחד של משפחתו הובטח לו שיציבו אותו לשרות סמוך לביתו אחרי שישלים את אימוני הטירונות.

החרדה לגורל אחיו גרמה להיעדרו מיחידתו. אבל כשפרצה מלחמת שלום הגליל התייצב בפני מפקדיו והביע רצונו למלא את חובתו במלחמה. ביום 19.8.1982, בהיותו בלבנון, אירעה תאונת-נשק וטופאן נהרג ליד הכפר מרג'-עיון. בן 19 היה במותו.

טופאן הובא למנוחות בבית-ג'אן. הוא השאיר אחריו אב ושמונה אחים ואחיות. אח נוסף נולד אחרי שנהרג ונקרא על שמו.

מפקד יחידתו כתב עליו: "בשל הנסיבות המיוחדות שבהן גדל, התמודד עם בעיות שפתרונן מחייב נסיון חיים הרבה מעבר לגילו. הוא היה בשל באישיותו וברוחו".