בנם הצעיר של פלגו וסטארגו. טקבה נולד ביום א' באייר תשנ"ה (1.5.1995), באתיופיה. אח לצגאי, זמנה, צאהייט ושיפראו.

באוגוסט 1995, בהיותו בן ארבעה חודשים עלתה משפחתו של טקבה לישראל. המשפחה החלה קליטתה בארץ והתגוררה כשנתיים באתר קרוואנים נווה כרמל אשר בחיפה. לאחר מכן, העתיקה המשפחה מגוריה לשכונת קריית משה ברחובות.

טקבה היה ילד בעל שמחת חיים, חייכן וחברותי מאוד. הוא היה אהוד מאוד בקרב חבריו ותמיד היה מוקף בהם. חבריו מעידים עליו כי "היה ילד שכולם אהבו.. אף פעם לא רב עם אף אחד או פגע במכוון. תמיד חייך ועם מצב רוח טוב". עוד מוסיפים חבריו ומספרים כי טקבה נהג לסייע, לתמוך ולרומם את רוחם של חבריו בזמן משבר, בעיה או סתם מצב רוח רע – "...היה ילד זהב. בכל פעם שמישהו היה עם מצב רוח לא טוב, תמיד היה בא לעזרתו ובודק מה שלומו..."

טקבה גדל והתחנך ברחובות. תחילה, למד בבית הספר היסודי על שם יצחק בן צבי ולאחריו המשיך לימודיו בחטיבת הביניים על שם אהרון קציר. טקבה סיים בהצלחה גם את לימודיו התיכוניים בתיכון טכנולוגי "נעמת" רחובות.

כנער, נהג לבלות בשעות הפנאי עם חבריו הטובים בחופי הים, ובמשחקי סנוקר שכֹה אהב.

ב-20 באוגוסט 2013 התגייס טקבה לצה"ל. הוא שובץ לחיל הכללי והלוגיסטיקה ושירת במסירות ומקצועיות בבסיס בצריפין.

רב-טוראי טקבה נפל בעת שירותו ביום ז' בתמוז תשע"ד (5.7.2014). בן תשע-עשרה בנופלו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי אשר ברחובות, עיר מגוריו. הותיר אחריו אם, שלושה אחים ואחות.

במלאת שנתיים לנפילתו, חבריו הטובים של טקבה כותבים לו בגעגוע - "איך עברו להם שנתיים ככה ?... הזמן חלף, זמן שלא נגע בפניו, זמן בלעדיו... רק עכשיו אפשר לדבר רגע אליו. טיקי, תגיד לי אתה, מה עושים עם חבר שכמותך, מה עושים עם מותך, עם זיכרון היותך ועם השכחה... אז כתבת יומן ונשאר מכתב, ואתה צוחק מן הדף אל המדף... מה עושים עם חבר שכמותך, שלא שם ולא פה, שהיה ואינו, ובכל זאת ישנו כי עם הזמן זה דעך. הכאב שכך. גם פצע ישן שב ונפתח... אנחנו מתגעגעים אליך ורוצים שתחזור. חבל שאי אפשר להחזיר... "

טקבה מונצח באנדרטה לחללי חיל הלוגיסטיקה בתל חדיד, ובבית יד לבנים ברחובות.