בן חנה וקופל. נולד ביום י"ד באלול תש"ד (2.9.1944) בתל אביב. בן שני להוריו, אח צעיר של דניאל.

יאיר, אשר כונה ע"י אוהביו ג'ינג'י, גדל והתחנך בתל אביב.

בין זיכרונותיו הראשונים היו החגיגות לרגל הקמת מדינת ישראל, כשהיה בן ארבע. הוא למד בבית הספר היסודי "יהודה המכבי" בעיר, והיה ילד חברותי מאוד וסוחף באישיותו, תמיד מוקף חברים וחברות, שובב ואנרגטי. אכפתי ובעל חוש הומור מפותח, הירבה לבלות במחיצת חבריו והיה "הדבק של החבורה" ומי שכולם חפצו לשהות במחיצתו.

יאיר נהג ללוות את אביו אשר עבד כפועל בנמל תל אביב, זאת בשל אהבתו הגדולה לים. אהבה זו אף הובילה אותו להמשך לימודים בבית הספר הימי "מבואות ים" הסמוך למושב מכמורת, במגמת ימאות ודיג תוך שהות בפנימייה בכפר הנוער. הוא הביע עניין רב בלימודים, השתלב בפנימייה וטווה קשרים הדוקים וארוכי טווח עם חבריו לבית הספר.

טרם גיוסו לצה"ל, השתתף במשך כחצי שנה באימוני גדנ"ע (גדודי נוער עברי) של חיל הים, שכללו שהייה של שבוע ימים באחד מבסיסי החיל וחשיפה לפרק זמן קצר לחיים הצה"ליים.

ביום 16.9.1962 התגייס לצה"ל לשירות בחיל הים. במסגרת שירותו הצבאי עבר הכשרות שונות, בהן "סדנת ים" שכללה אימונים על סירות גומי בנחל הקישון וצלילות, וכן אימונים שונים של נחיתה ופשיטה על חופי ישראל. הוא הוסמך כהגאי ושובץ לשירות בבסיס נמל חיפה, תחילה לצד לוחמי שייטת 13 ביחידת האמודאים ובהמשך לצד לוחמי חוליית החוף.

במהלך שירותו בסדיר, בקבע ובמילואים השתתף במבצעים רבים של החיל, במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים.

עם שחרורו מצה"ל עבד על סירות דייג ולאחר מכן בחברת האוניות "צים". בהמשך הצטרף ל"רשות שמורות הטבע" (כיום – "רשות הטבע והגנים"), ובמסגרת זו היה שותף למבצע העלאת יחמורים לארץ מאיראן בשנת 1978, סמוך למהפכה ונפילת שלטון השאה.

לאחר תקופה, החליט ללכת אחר נטיית לבו וללמוד את תחום הדרכת תיירים. הוא עבר הכשרה במסגרת קורס מורי דרך והדריך טיולים בארץ, בעיקר לתיירות הצליינית. בהמשך רכש "רכב אשכול" להסעת תיירים ועבד בחברות תיירות שונות בהן "קופל טורס", "תר" ועוד.

אהבתו לארץ, הידע הנרחב שלו בתחומים רבים ומגוונים, חוש ההומור שלו וסגנונו הייחודי הפכו את טיוליו לאהודים במיוחד, ובזכות קסמו האישי הצליח ליצור קשרים קרובים וממושכים עם התיירים אותם הדריך.

בד בבד עם פיתוח הקריירה בתחום התיירות, בנה יאיר זוגיות עם בחירת ליבו ציפורה. השניים נישאו וגידלו את ליאת, בתו של יאיר מנישואיו הראשונים ועופר, בנה של ציפורה מנישואיה קודמים, כאשר בשנת 1986 הצטרפה למשפחה בתם המשותפת – מורן.

יאיר היה איש משפחה מסור ונאמן, אשר שם את משפחתו המורחבת בראש מעייניו. הוא היה בעל אוהב, רגיש ורומנטי ואב דואג ונוכח לילדיו. הוקיר את הזמן המשפחתי יחד, ובני המשפחה נהנו מחוויות ומפעילויות משותפות. כבן אוהב הקפיד על קשר קרוב להוריו, דאג וטיפל בהם במסירות אין קץ. גם כשחלו והיו זקוקים לסיוע ולתמיכה צמודה היה לצידם - מטפל ומגונן.

תחביביו כללו קריאת ספרים, שמיעת מוזיקה מגוונת וטיולים עם המשפחה, בעיקר בארצות הברית, כשהוא נהנה מהדרכים שלא נגמרות, מהנופים ומהטבע הפראי. כן נהג לאסוף עטים, שעונים וכובעי בוקרים מיוחדים, עדות לחיבתו הגדולה לסרטי מערבונים.

הוא היה ספורטאי מחונן, אהב מאוד לעסוק בספורט על ענפיו השונים - כדורסל, כדורגל וטניס וכן נהג לצפות במשחקים. בני משפחתו סיפרו שבזמן ששהה בחל"ת (חופשה ללא תשלום) משירותו בצה"ל נקרא בבהילות על ידי מפקד היחידה להשתתף במשחק כדורסל ולהוביל את הקבוצה לניצחון, וכי יאיר היה גאה על כך מאוד.

יאיר היה דאגן, קפדן ואיש עקרונות - "יקה" בלשון משפחתו, בעל קסם אישי, ישיר וישר אשר השרה על סובביו תחושת נינוחות ושייכות. "הייחוד של יאיר, שבא לידי ביטוי ביחסיו עם ילדיו ואף עם חבריו", כתבו אוהביו, "היה השילוב בין ידע רב בשלל תחומים לחוש הומור, משולב עם המון חן דאגה ואכפתיות".

בשנת 2000 נתגלתה אצלו מחלה קשה, ואולם חרף מכאוביו והטיפולים שעבר הוא שמר על אופטימיות, הקפיד לנהל חיי משפחה ולשמור על קשרים הדוקים עם החברים שליוו אותו לאורך כל הדרך. אף למד בקורס לסוכני נסיעות, תחום בו עסק עד יומו האחרון.

יאיר צימבליסט נפטר ביום כ' באדר תשס"ד (13.3.2004). בן חמישים ותשע בפטירתו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין כפר סבא-נורדאו. הותיר אחריו אישה, ילדים ונכדים.

על מצבתו כתבו אוהביו: "יאיר הג'ינג'י. ההומור שלך, חכמתך, כֹחך, מסירותך ואישיותך המיוחדת שזורים בשירת חייך ובלבנו לעד".

ספדה לו ציפורה: "בתוך תוכי חשבתי שאיש חזק כמוך יוכל לנצח הכול, אך המחלה הכריעה אותך... יאיר שלנו, השארת חלל גדול בחיינו ובכל יום שעובר הגעגוע הולך וגובר. נוח על משכבך בשלום, והשמיים יחבקו אותך. מתגעגעים אליך".

ספדו ילדיו: "אבא, הלב שלך רצה להמשיך אך הגוף נכנע, אנחנו לא כועסים אבל מתגעגעים. אתה היית שם בשביל הכול, לא פספסת כלום, הצלחת לסגור את כל המעגלים ועד הרגע האחרון דאגת שהכול יהיה מסודר... עשית והקדשת לנו מכל הלב... הלב הרגיש שלך ותכונות האופי החזקות שלך יישארו עימנו לעד... אבא, אנחנו חזקים בזכותך".

יאיר מונצח באתר האינטרנט של "אגודת מורי הדרך בישראל" שם ניתן למצוא תמונה וקורות חיים שלו, ובאתר ההנצחה למורי דרך שנפטרו שהוקם בגליל התחתון בעין שרונה, סמוך לכפר תבור.