בן זאב וצילה. נולד ביום י"ד בתשרי תש"ד (13.10.1943) בתל אביב. אחרי שסיים את לימודיו בגמנסיה העברית "הרצליה" למד בשלוחה התל אביבית של האוניברסיטה העברית בירושלים; גם בירושלים עצמה למד והוכתר בתואר B.A בסטטיסטיקה ובכלכלה. היה עוזר למרצה באוניברסיטה שם וזכה לפרסום בהישגיו בלימודים. היה חובב מוסיקה קלסית וגם צילום היה מתחביביו. גויס לצה"ל ושירת בחיל השריון ואות של חייל מצטיין ניתן לו. אחרי שחרורו משירות החובה נקרא למילואים וגם לפני מלחמת ששת הימים נקרא לדגל ובאותם הימים נמצא באותה מסגרת. היה תותחן יוצא מן הכלל ולזכותו צוין כי הוא השמיד חמישה טנקים של האויב לפני נפלו ביום השני לקרבות, בקרב שנערך על מחנות ג'בל ליבני אשר בסיני, בשעה שהטנק שלו חיפה על חילוץ פלוגה, נפצע יגאל, ולאחר שבוע ימים, ביום ג' בסיון תשכ"ז (11.6.1967) מת מפצעיו. הניח אשה. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. שמו הונצח בחוברת "הסנטוריונים". בספר "נזכור", בהוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים והסתדרות הסטודנטים שבה ובעריכת יהודה האזרחי, הובאו תולדותיו ותיאור קרבו האחרון.