בן דוד. נולד בי"ג בטבת תרע"ד (11.1.1914) בעיירה גוטה שבגרמניה. למרות מוצאו מסביבה מתבוללת הצטרף אל תנועות הנוער הציוניות "ברית העולים" ו"הבונים". בגיל 18, עם סיום לימודיו בבית הספר התיכון, יצא להכשרה חקלאית. כחמישה חודשים הכשיר עצמו לחיי חברה ועבודה וביום 18.3.1933 עלה ארצה והצטרף לקיבוץ גבעת ברנר. על אף גילו הרך והכשרתו הקצרה תפס עמדה חשובה בכל משימה שנשלח אליה. בשנת 1934 נחלץ לסייע בשמירת העבודה העברית במושבה כפר-סבא. עם קבוצת נטיעות נשלח לבאר-טוביה ובימי המאורעות הראשונים של שנת תרצ"ו שימש בתפקיד מאותת על הגג. עם הרחבת מפעל האשלג בסדום התנדב לעבוד שם ונשאר במקום שלוש שנים כשהוא מקבל כל תפקיד שהוצע לו ובכלל זה "תקיעת היתדות", אחת העבודות הקשות בסדום שרק מעטים עמדו בה. בחודשים הראשונים עבד שם יום-יום בחפירה, ולימים הכירו הממונים עליו באחריותו ובכשרונותיו ומסרו לידו את התפקידים המורכבים ביותר. הכל אהבוהו, מן הפועלים הפשוטים ועד לחברי ההנהלה. מסדום חזר לקיבוצו גבעת ברנר, שם היה גם חבר בוועדת התרבות ופעיל בסידור העבודה. הליכותיו חיבבוהו על ילדי הקבוצה שהקיפוהו תמיד. "הם האמת היחידה" - אמר פעם. אך לא עברו ימים רבים וכבר צורף ל"קבוצת הטנדר" שתפקידה היה לבדוק ולאבטח את הדרכים בסביבה. זמן מה עשה בגדרה וכששב לגבעת ברנר ביקש סוף סוף להשתקע בבית משלו והחל לבנות לעצמו "ליפט". ביגיעה רבה אסף חומרים לבנין אך לא הספיק להשלימו. ביום א' באייר תרצ"ט (20.4.1939) בצאת הטנדר לאבטח דרכם של אנשי קבוצת חולדה, עלה על מוקש ויהודה נהרג במקום. בן 25 היה במותו. הניח הורים ואחות.

קיבוץ גבעת ברנר הוציא לזכרו חוברת ובה דברי חברים וילדים על דמותו. אחד המשתתפים בחוברת תיארו כ"נפש השואפת אל הנעלה ביותר... יהודה קורץ מאותו חומר ממנו קורצו בני אדם המצעידים את העולם קדימה".