בן מרים ויפת, נולד ביום כ"ה בתשרי תר"ץ (29.10.1929) בתימן ועלה לארץ מעדן בחודש פברואר 1935. הוא למד בבית-ספר עממי עד כיתה ה' והחל אחר-כך לעבוד בגננות כי היתה בו אהבה עמוקה לטבע. תחילה היה יהודה מתבדל מחבריו ומתבודד לנפשו, אך במרוצת הימים גדל לנער פיקח, שמח ועליז. תקופה זו בחייו לא נמשכה זמן רב. הוריו שמו לב כי חלו תמורות באופיו, הוא נעשה סגור ושתקן ומעיניו נשקף הצער. באחד הימים גילה למשפחתו את סודו: הוא הצטרף למחתרת שלחמה בשלטון הבריטי בארץ.

עם הקמת צבא הגנה לישראל הצטרף לשורותיו. השתתף בקרבות פלוג'ה ונפצע שם בעלותו על מוקש. הבריא מפצעיו, אך שוב חלה לפתע, נותח בבית-החולים בילינסון וביום ו' באדר תש"ט (7.3.1949) נפטר. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי ברחובות.