בן שרה ושמעון, נולד ביום י"א בתמוז תרפ"ב (7.7.1922) בגרמניה. מגיל 11 השתייך לתנועת "הבונים" ועלה לארץ במסגרת "עליית- הנוער" בשנת 1939. משפחתו נספתה בגולה. את הכשרתו קיבל בגבעת ברנר ובאשדות יעקב ובשנת 1943 הצטרף לקיבוץ רביבים. שלוש שנים היה בפלוגת "המגן" ובשנת 1945 התגייס לנוטרות. התמסר מאוד לתפקידו ושמר על הנשק בקפדנות רבה. במשק עבד בחקלאות ורצה להשתלם בפלחה. הוא התקשר לקיבוץ רביבים ואהב את המקום. היה טוב-לב ונוח לבריות. עם זה היה מתבודד והראה חיבה יתירה ומסירות רבה לרעו היחיד, הכלב. בדידותו הביאתהו גם לדכדוך-הנפש וכמה פעמים אמר לשלוח יד בנפשו. אך בזמן האחרון חל בו שינוי רב. הוא ייחל לפגישה עם נערה אחת בימי חופשתו, אבל לא זכה לכך.

ביום א' בטבת תש"ח (14.12.1947) יצא ללוות שיירת-מים בדרך העולה לבית אשל. השיירה הותקפה מן המארב. למרות שהקרב היה קצר הספיק לרוקן ארבע מחסניות מתוך רובהו, אך לבסוף נפגע בעורפו ונפל חלל. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקיבוץ רביבים.