בן אברהם ויהודית. נולד ביום י"ט בטבת ת"ש (31.12.1939) בוילנה, אשר בפולין. ובילדותו עברו עליו כל זוועות המלחמה. אביו ניספה בידי הגרמנים וכך נתייתם, לאחר מכן, בשנת 1949, עלה לארץ עם אמו ואחותו והתחנך בבית הספר היסודי "גורדון" בהרצליה. שם גם סיים את לימודיו בבית הספר המקצועי "אורט". גויס לצה"ל במאי 1958 ובגמרו את שירותו החל לעבוד כקבלן עצמאי; לאחר מכן עבד גם במשרד הבטחון. מפעם לפעם היה נקרא למילואים וגם ערב מלחמת ששת הימים נמצא במסגרת הזאת כשריונאי ובקרב שנערך בצומת קבטיה ליד ג'נין ביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), נפל. הניח אשה וילד כבן שנה. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בחיפה. מפקד היחידה, במכתב תנחומים אל רעייתו אחרי נפלו, מציין כי יהודה נהג באומץ לב מופלא בשעות הקרב הקשות ביותר מול טור של טנקי האויב. בשעת ההתקפה, נלחם באויב, בעוז רוח, הבטיח גם את חיי אחרים. מפקד גדודו ציין את מעשהו לשבח. על נסיבות נפלו נמסר כי בקרבו האחרון מול כוחות עדיפים של שריון האויב, לאחר שהצליח להשמיד שני טנקים שלו, נפגע הטנק שלו פגיעה ישירה בצריח מאש שהאויב שילח בו וכך מצא את מותו. ב"יער המגינים" שהרי ירושלים ניטעו כ"ז עצים, כמספר שנותיו בנפלו, על ידי חבריו, בחוברת שהוצאה על ידי חברים לנשק לזכרם של גיבורי עוצבת "ברק" הונצח שמו. כן הוא מוזכר בספר של אביעזר גולן "אנשי הפלדה". בידיעון של המועצה המקומית קרית ביאליק הועלה זכרו.