בן צביה וחיים-צבי, נולד בפורים ביום י"ד באדר תרע"ו (19.3.1916) בליטא. למד בבית-ספר עממי והיה שען לפי מקצועו. בהיותו בן 17 יצא להכשרה חקלאית כחניך תנועת "החלוץ", והיה ממארגני הקיבוץ בקלם, מסור לתנועה ולחבריו, נכון לעזרת הזולת, ונתחבב מאוד על כל יודעיו. בשנת 1935 העפיל ארצה ומאז היה לאיש ה"הגנה" והביטחון. במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט ישב בטבריה והיה פעיל בהגנת המקום והסביבה ובעמדות שמירה נגד הפורעים הערביים המשתוללים. היה חבר ב"פלגות-הלילה" של וינגייט והשתתף בהרבה פעולות מסוכנות. מטבריה נשלח לבת שלמה והיה נוטר את כרמיה עד סוף המאורעות.

עם פרוץ מלחמת-העצמאות היה מראשוני המתגייסים. כאשר נפרד מהמשפחה אמר: "מולדת קודמת לכל". יהודה שירת בחטיבת "עודד". היה מסור בכל לבו ונפשו לכל תפקיד שהוטל עליו גם בימי ה"הגנה" וגם בשרתו כחייל בצבא הגנה לישראל, והיה למופת לחבריו. כל ימי שירותו היה בחזית והשתתף בקרבות רבים. ביום ה' בתמוז תש"ח (12.7.1948), בעת מבצע "ברוש" לחיסול ראש הגשר הסורי באזור משמר הירדן, נפצע בקרב ומת בו ביום. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בצפת. הניח אישה, בת קטנה ותינוק בן תשעה חודשים.