בן פועה ובן-ציון, נולד ביום ו' בתמוז תרפ"ח (23.7.1928) בכפר סבא ולמד בבית-ספר יסודי במקום. חייו היו חיי נער ארצישראלי בעל הכרה לאומית-חלוצית. הלך להכשרה בכפר גלעדי, בקרית ענבים, במשמרות ושירת כנוטר. הוא נשא נפשו להתיישבות והתכונן אליה ובינתיים קנה לו ניסיון הגנתי וקרבי.

בפרוץ מלחמת-העצמאות התייצב ושירת בחטיבת "אלכסנדרוני". עם כניסת הלגיון הערבי ללחימה החמיר מצבה של ירושלים והדרך אליה נותקה על-ידי מערך האויב בלטרון. לפריצת הדרך תוכנן מבצע "בן-נון א'" והמשימה הוטלה על חטיבה 7. גדודו תיגבר את החטיבה למבצע זה והוטל עליו לכבוש את לטרון. הגדוד נתקל בכוחות אויב עדיפים ונאלץ לסגת. בקרב זה נפל, ביום י"ז באייר תש"ח (26.5.1948).

ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.949) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.