בן פרידה ונתן. נולד בבסאראביה בשנת 1910 וגדל בבית מסורתי וציוני. היה פעיל בחוגי הנוער הציוני ולמען הקמת הקרן הקיימת לישראל. בשנת 1931 עלה לארץ-ישראל לאחר עליית בני משפחתו והשתקע בנס-ציונה. הוא למד נהיגה ועבד במכונית-משא שרכש לעצמו. היה ידוע בטוב לבו בנכונותו לעזור לכל נזקק ובפעילותו באגודת "הפועל" שבמושבה. עם פרוץ מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט התגייס כנוטר למשטרת הישובים העבריים ובמסגרת שירות זה עבר אימונים ביער חולדה. בנוסף לכך שימש נהג למשוריין שהוביל פועלים לעבודתם בפרדסי הסביבה. כן השתתף בפעולות נגד כנופיות ערביות בסביבות שכם, דיר טריף וטול כרם ובפעולות אלו סיכן את חייו לא אחת. ב-12.6.1939, בטיילו ברחוב הראשי של נס-ציונה עם בני משפחתו, נפצע מכדור מרצחים ערביים ומת לאחר יסורים קשים בד' בתמוז תרצ"ט (21.6.1939) בבית החולים בתל-אביב. הוא נקבר בבית העלמין בנס-ציונה. הניח אשה ושני ילדים.

שמו הונצח בספר "נס ציונה".