בן ישועה ואהליאב. יהודה נולד בירושלים בשנת תרצ"א (1931), בן למשפחה ברוכת ילדים.

ילדותו עברה עליו בנעימים בשכונת הבוכרים הירושלמית עד פרוץ מלחמת העצמאות בסוף 1947, אז מיהר יהודה בן השבע-עשרה להתגייס ל"הגנה".

יהודה הוצב בחטיבת עציוני, בגדוד מכמש שעסק בהגנה על ירושלים, והיה ביחידת מלווי שיירות לישובים הנצורים שבאזור, בייחוד יישובי גוש עציון.

ביום שני י"ג באדר א' תש"ח (23.2.1948) נתבקשו יהודה ושניים מחבריו ללוות אוטובוס של חברת "המקשר" לשכונת מקור חיים בירושלים. בהגיעם לסיבוב שבשכונת בקעה עלה האוטובוס על מוקש, יהודה נפצע קשה בראשו והובהל לטיפול בבית חולים. לאחר אשפוז, מששב יהודה לאיתנו ככל שניתן, הוא הוכר כנכה צה"ל עקב הפגיעה בראשו בדרגת 100%.

בשנים הבאות יהודה הקים משפחה בירושלים. הוא נשא לאישה את סימה לבית בכר ונולדו להם שלושה ילדים - דליה, איתן ורונית.

בכ"ו באלול תשמ"ח (8.9.1988), אחרי שנים של חיים עם הפציעה הקשה, נפטר יהודה. בן חמישים ושבע במותו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בגבעת שאול, ירושלים ועל מצבתו נכתב "טוב לב וטוב מעש". הותיר אישה, ילדים, נכדים ואחים.