בן שבע-ניחה וישראל-צבי, נולד ביום י"א בתמוז תר"ץ (7.7.1930) בברלין. באוגוסט שנת 1937 עלה עם הוריו לארץ. יהודה למד בבית-הספר "ביל"ו" בתל-אביב והיה פעיל בתנועת "בני עקיבא". הוא נודע בקרב חבריו כאיש-ספר, תורה ותרבות. חבריו נהגו לכנותו בשם "סבל הספרים". אחרי תקופת עבודה כחשמלאי וכפקיד "הפועל המזרחי", הצטרף לקבוצת ביריה והתקשר בלב ונפש לחיי הקבוצה הדתית.

מן הקבוצה התגייס לצבא ושירת בחטיבת "גולני", שפעלה בגליל העליון ובנגב. ביום ו' בכסלו תש"ט (8.12.1948) נפל בקרב ליד קיבוץ נירים בנגב. נקבר באופן זמני בגבולות ואחר-כך הועבר לקיבוצו אשר אהב, לביריה אשר בגליל העליון.

ביום י"ח בטבת תשי"א (27.12.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.