בת צילה וחיים, נולדה ביום ט"ו בתמוז תר"ץ (11.7.1930) בקבוצת דגניה א'. את לימודיה סיימה בבית-החינוך המשותף בדגניה והמשיכה בבית-הספר החקלאי בבית ירח ואחר-כך נכנסה לעבודה בענף הלול. מחנכיה מציינים שיהודית היתה סמל השלמות, הטוהר והיופי, חרוצה וזריזה, מוכשרת לכל עבודה, אהובה על בוגרים וילדים כאחד וגם משגדלה הוסיפו לקרוא לה בכינוי החיבה "ילדה'לה".

משפלש האויב הסורי לעמק הירדן, שירתה יהודית כמקשרת עם העמדות הקדמיות ובשירותה זה נפלה מפגיעת פגז אויב ליד צמח ביום ט' באייר תש"ח (18.5.1948). הובאה למנוחת-עולמים בבית- הקברות בדגניה א'.

זכרה הועלה על דפי הספר "בסער ביום סופה", על מלחמת דגניה ובניה. אחת החברות הוותיקות כותבת עליה: "את יכולה לשמש דוגמה לחברותיך ביחסך הרציני לחיים, לעבודה, לסדר וליחסי כבוד והערכה לחברים בוגרים".