בן ריבה וישראל, נולד בשנת 1920 בעיירה ברסטצ'קה, פולין. מילדותו חונך ברוח הציונות, למד בבית-הספר העברי "תרבות" ושאף לעלות לארץ-ישראל עם חברי "החלוץ". יהושע עבר את מוראות מלחמת-העולם השנייה באירופה. היה חייל בצבא הרוסי, השתתף בקרבות ובכיבושים, והיה בין הראשונים שנכנסו לברלין הכבושה. כתום המלחמה העפיל ארצה באוניית-המעפילים "כ"ג יורדי הסירה", וגורש לקפריסין. ב-12.12.1946 הגיע לארץ, למחנה- העולים בקרית שמואל. בארץ פגש בבת-דוד, בת עיירתו, קרובת- משפחה יחידה ששרדה לו. הוא התיישב בחיפה ועבד כפועל-בניין עד הקריאה לגיוס. רק מחצית שנה עברה מאז השתחרר מהצבא הלוחם באירופה ועלה ארצה. במכתבו לבת-דודו שבירושלים הביע את נכונותו להתגייס ללא פקפוק ואת דאגתו לה ולמשפחתה יושבי ירושלים.

יהושע התייצב בפלמ"ח והיה עם הראשונים בקרב, בכיבוש חיפה, עכו ומלחה. אחר-כך נשלח לקרבות בגליל, נפצע במשמר הירדן, נשלח לבית-חולים בצפת ושם נפטר מפצעיו ביום ו' בתמוז תש"ח (13.7.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בצפת.