בן אליעזר ומרים. נולד ביום ט"ו בסיון תש"ח (22.6.1948) בעיר וולבז'יק אשר בפולין. אחרי מלחמת העולם השנייה, בה נהרגו בן ובת במלחמה, נולד יהושע; כיון שזה אירע בתאריך קרוב לקום המדינה קראו ליהושע בשם נוסף: ישראל. המשפחה עלתה לארץ בשנת 1950 עם יהושע-ישראל ועם בת שנולדה להם לפניו. בבית הספר היסודי על שם דויד רמז בבני ברק סיים את לימודיו ולאחר מכן למד אריגה בבית חרושת פרטי בתל אביב; במקצוע האריגה עבד במשך תקופה קצרה. מאד חיבב את משחק הכדורגל. היה חבר בתנועת "הנוער העובד" עוד לפני שהגיע המועד לגיוסו התנדב לצה"ל (זה היה במאי 1966) ואת תפקידו ראה בהגנת המולדת. מפקדיו וחבריו אהבו אותו, כי נאמן ומסור לצה"ל והתבלט כחייל מעולה. השתתף בכל הפעולות המבצעיות של חטיבתו. בפרוץ מלחמת ששת הימים היה עוד בשירות סדיר, וביום הראשון לקרבותיה, הוא כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967), נפל בקרב שנערך בקרבת חן יוניס בעת הפריצה לעיר. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול.