בן דניאלה אבן-צור וגי זאק. נולד ביום כ"ו בסיוון תשל"ה (5.6.1975) בבית החולים בחדרה. בשנים הראשונות גרה המשפחה בערד, וכשהיה יואב בן חמש העתיקה המשפחה את מקום מגוריה לראשון לציון, שם גדל יואב והתחנך. יואב למד בבית-הספר היסודי "אשכולות", בחטיבת הביניים "אהרון קרון", ובבית- הספר התיכון "מקיף ה'" במגמה ההומנית. הוא עבר בהצלחה הכשרה מקצועית בעיריית ראשון לציון באגף תשתית ואחזקה ועסק בתחום זה כשהוא ממלא תפקידו לשביעות רצון מעסיקיו. יואב בלט תמיד הודות לאינטליגנציה הגבוהה שלו, לכישוריו הרבים, ולהיותו חכם וחברותי.

בתחילת אפריל 1993 התגייס יואב לצה"ל והיה לנהג תובלה במתקן "אדם", למרות נתוניו האישיים שהיו גבוהים מהממוצע. יואב תואר על ידי מפקדיו כחייל משכמו ומעלה, שאהב לעזור ולסייע. בעל תושייה היה וחייכן, תמיד התנדב ראשון לכל משימה.

ביום י' בסיוון תשנ"ד (20.5.1994), נפל יואב בעת מילוי תפקידו. בן תשע עשרה היה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בראשון לציון. הותיר אחריו הורים וארבעה אחים ואחיות - נורית, ליאור, נופר, ומעיין. שלוש שנים לאחר נפילתו נולדה אחותו ליהי, אותה לא זכה להכיר.

במכתב תנחומים למשפחה, כתב מפקד היחידה: "יואב שימש כנהג ביחידה קטנה ומבצעית, שפעילותה משתרעת על פני כל הארץ. בשירותו גילה מסירות ונחישות רבה. יואב ייזכר כחבר שגילה בימים קשים ובעבודה קשה, את אופיו הנעים והמקובל לכל. יואב יישמר בזיכרוננו כאדם נעים הליכות, כחבר וכחייל שמילא כל משימה על פי דרישת מפקדיו."