בנם של מאיה ואלכס. נולד ביום כ"ה בכסלו תשס"ד (20.12.2003), נר ראשון של חנוכה, בקריית אונו. בן בכור להוריו, אח לטליה, אבנר והראל.

יואב גדל והתחנך בקריית אונו, למד במוסדות לימוד באזור מגוריו. תלמיד מצטיין במגמות הפיזיקה והפסיכולוגיה. "הייתה בו יכולת נדירה לשלב בין הומני וריאלי, מדע ורוח, פילוסופיה ומכניקה – שני קצוות שהתקיימו בו בהרמוניה והוא נע ביניהם בטבעיות", סיפר אביו.

בבגרותו הקים זוגיות אוהבת עם עינב, והשניים נהנו לבלות יחד וחלמו על עתיד משותף. בימים שלא הצליחו להיפגש יואב נהג לכתוב לה פתקים ומכתבים שופעי אהבה, שזורים בהומור ובתובנות עמוקות שאפיינו אותו. "יואב היה אדם מדהים שהכרתי כבר בגיל חמש-עשרה. עם השנים כשהכרנו יותר, הפכנו לחברים הכי טובים והתאהבנו. ליואב היה לב רחב והוא אהב לעזור לכל מי שסביבו, הוא היה מצחיק עד כדי בכי והיה בשלן נהדר. האהבה שלנו הייתה לכוח חזק, הוא הפך את חיי למלאים באושר והערכה על דברים קטנים וטובים", סיפרה עינב.

יואב חלק קשר קרוב עם בני משפחתו הגרעינית והמורחבת, היה מעורב בנעשה בחייהם וראה חשיבות גדולה בבילוי זמן איכות משותף. "חשוב היה לו להשקיע זמן וקשב בבני המשפחה, בכולם מצא דרך לגעת. הוא בלט ביכולת שלו לייצור חברויות וקשרים עמוקים ואיכותיים עם מגוון רחב של חברים, תמיד בשקט אופייני, ביצירת קשרים איתנים שמחזיקים לאורך זמן", סיפר אביו.

אח בכור מופלא, יצר קשר מיוחד עם אחותו ועם שני אחיו הקטנים, הוא השקיע בקשר הזה הרבה והיה לו חשוב להיות דמות משמעותית לכל אחד מהם. יואב נתן תשומת לב ואהבה, היווה בעבורם דמות להערכה ומודל לחיקוי ועם כל אחד רקם קשר מיוחד ועמוק. לטליה היה תאום נפש, חבר וידיד, לאבנר ולהראל – חבר למשחקי ילדות, לצחוק ולשטויות שעושים בנים.

הקשר עם בני משפחתו המורחבת היה מאוד משמעותי בעבורו והוא טיפח אותו עם כל אחד מבני המשפחה, לסבים ולסבתות הקפיד להקדיש תשומת לב יתרה, כמו גם לדודות, לדודים ולבני הדודים. כל אחד חש שליואב יש קשר מיוחד ואישי עימו.

נער רגיש ומוכשר, מלא חוש הומור. ניחן בכישרון מוזיקלי והפליא לנגן בגיטרה ובפסנתר, בעל יכולת כתיבה יוצאת דופן. "היו בו רבדים רבים" סיפר אביו, "היה לו כישרון טבעי למוזיקה ולמילים. הוא העריך ואהב את המילה הכתובה. הרעיונות שהביע בכתיבת שירים, במאמרים או בעבודות שעשה ואפילו במכתבים ופתקים שכתב לעינב, היו כולם בשפה עשירה ומגוונת. הכתיבה שלו התאפיינה ברוח, בהומור ובעומק".

יחד עם בן דודו וחבר נוסף הקים את להקת "משקיפי הגדר", במסגרתה ניגן, שר, כתב והלחין, מוצא בשירים פורקן למחשבותיו ולתחושותיו. אחד מהשירים שכתב נקרא "לישון" ואלו מילותיו: "שוב אני עצוב, מתגעגע למגע / החם המלטף שמעניק לי אהבה / רק כשאני איתה הלב מרגיש שלם / ואז סוף סוף אני יכול להירדם / דבר אחד בטוח, אותה אני אוהב".

איש של אנשים, שקט וצנוע, התנהל תוך קבלה ואהבה של האחר, ללא שיפוטיות וללא ביקורתיות - "ראה קודם כול את האדם ורק אחר כך את המסביב" תיארה אותו אימו, "מאוד מדויק בדבריו, נהג לומר - 'אם אין לי מה להוסיף אז אין לי מה להגיד, אין לזה ערך'. כשאמר משהו, זה היה תמיד קצר וקולע. הכול במילים פשוטות". 

ביום 27.4.2022 התגייס לצה"ל במסגרת מסלול קצונה ייעודית קרבית לקציני קשר גדודיים בחיל הקשר והתקשוב. חייל מלא מוטיבציה, מסור ונחוש להצליח. עוד בימי הטירונות נהג להסתובב עם פנקס כיס קטן בו כתב לעצמו הגיגים ומחשבות. בין המילים שכתב הייתה גם תזכורת לעצמו לדרכי פעולה להתמודדות עם האתגרים במסלול ההכשרה כדי שיוכל לשוב ולהתמקד במטרה אליה חתר, תזכורת שהתמצתה בכותרת "להסתכל כשקשה" ובשישה היגדים: "ראש מורם. להוות דוגמה. להיות הכי טוב. לחתור למגע. להתאפס וסוויץ׳ במוח. לטרוף בראבק". את מסלול ההכשרה סיים כ"חניך למופת", כאשר נבחר הן על ידי חבריו למסלול והן על ידי המפקדים כמצטיין למופת.

על אופיו המיוחד עמד מפקד ענף מפקדים של החיל: "לא ידענו במה אפשר לאתגר את הילד הזה, באמת. הוא ביצע את התפקידים ברף הגבוה ביותר האפשרי. אם היה אפשר לשכפל את כל הצוערים והקצינים שיהיו כמו יואב, זה בדיוק מה שהייתי עושה. הוא היה טוב בהכול ויותר מכך - זכה לאהדה ולאהבה של כל החברים במסלול. זה אוסף נדיר ואיכותי של תכונות שמתקיימות באדם אחד. כל כך שמחנו, כל המפקדים, שנבחר על ידי חבריו כצוער למופת, זו גם הייתה הבחירה הברורה והמובהקת של כולנו".

הצלחתו במסלול הקצונה וסיומו כמצטיין למופת לא היו טריוויאליים עבורו, הוא התמודד עם בעיות בריאותיות ויכול היה לפרוש בכל זמן נתון אך בחר להמשיך בנחישות וצלח את האתגרים שבדרך. "בעינינו זה מדהים - היכולת שלו להיות מודע לעצמו, לצאת מקיפאון לפעולה בשישה צעדים שהכתיב לעצמו" סיפר אביו, "הוא עבד קשה, בענווה, וסיים את קורס הקצינים כמצטיין למופת. לנו אמר שלא רוצה לקבל אות הצטיינות מחשש שיבקשו שיישאר להדרכה כשברצונו לרדת לשטח, כדי שיוכל להתנסות וללמוד ולהתמודד עם החיים האמיתיים".

בתום ההכשרה הוצב לבקשתו בתפקיד סגן קצין קשר בגדוד "עוז" 77 של חטיבה 7 (שריון). הוא שמח מאוד על השיבוץ וראה בכך הזדמנות ללמידה מקצועית ולהתנסות פיקודית מאתגרת ומשמעותית. כשנשאל על ידי חייליו לפשר בקשתו להגיע לגדוד 77 (שהרי היה יכול לבחור כמצטיין להגיע לכל יחידה נוצצת) ענה בפשטות "גם במקום שאף אחד לא רוצה להיות בו – צריך אנשים טובים (ואני הראשון שאלך)" והוסיף "גדוד שריון זה המקום המאתגר ביותר והקשה ביותר ללמוד בו ולהתפתח – הן בהיבט המקצועי והן בהיבט הפיקודי, ואני רוצה ללמוד ולצמוח מהיכן שקשה".

בשל פועלו המוצלח זכה להכרה ולהערכה מצד מפקד הגדוד אשר שיבח אותו על היכולות המקצועיות והמנהיגותיות שהפגין, כמו גם על היוזמה והחתירה למצוינות שאפיינה אותו. כשנשאל על ידי מפקדו למהות תפקידו, אפיין אותו כך "להיות בכל זמן, בכל מקום מבלי שאף אחד יראה אותך". מפקד הגדוד שהוקסם מדבריו אמר ליואב, יום לפני 7 באוקטובר: "יואב – אני סומך עליך".

יואב שאף להתמנות לתפקיד קצין קשר גדודי, בעבודה שהכין על מנהיגות ופיקודיות כתב - "התפיסה הפיקודית שלי גובשה עוד בטרם גיוסי לצה"ל. היא מושתתת על הערכים עליהם גדלתי בבית ועליהם חונכתי. הדבר החשוב ביותר הוא האנשים, מנהיג אינו מנהיג ללא אנשיו. ללא אנשיו – המנהיג לא יכול להצליח בשום משימה, איכות האנשים היא זו שמכריעה בקרב".

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

מפקדת גדוד 77 הוצבה זמן מה קודם לכן במחנה יפתח הסמוך לגבול הצפוני של רצועת עזה. במחנה יפתח שהו יחד עם אנשי מפקדת הגדוד, פלוגת הנדסה קרבית ותצפיתניות הגזרה הצפונית (בחמ"ל תצפיות). בשבת יואב היה הקצין התורן במחנה והאחראי על כיתת הכוננות. את המוצב תקפו עשרות מחבלי חמאס מצוידים באמצעי לחימה רבים, תוך שיגור של מאות פצמ"רים (פצצות מרגמה) ורקטות.

לאחר שהנחה את החיילים במוצב לתפוס מחסה ולהיכנס למיגוניות, ולאחר שעודד את חייליו, הרגיעם ודאג לביטחונם ולשלומם, הוביל יואב את חיילי כיתת הכוננות וחיילים נוספים לעבר שער המחנה, בו שמרה מש"קית הת"ש הגדודית. יחד, מעטים מול רבים הם נקלעו למארב וניהלו קרב ממושך ועיקש. תוך ניהול האופרציה המבצעית ותפעולה, הזעקת הרופא הגדודי לטיפול בפצועים, עדכון החמ"ל בתמונת הקרב ובקשה לתגבור מצד לוחמים וקצינים נוספים ששהו במחנה, יואב לחם בגבורה ובאומץ לב, כתף אל כתף לצד חבריו לכיתת הכוננות כנגד המחבלים הרבים בקרבות פנים אל פנים. בעוז רוחם הצילו הלוחמים את חייהם של עשרות החיילים והאזרחים ששהו בבסיס, ובעמידותם מנעו את כיבוש המוצב.

לאחר שנפצע בקרב ובעת שכדורים שורקים סביבו, הוציא יואב מכיס המדים את פנקס הכיס ועט ובכתב חלש כתב את מילותיו האחרונות: "עשרים הדקות הטובות בחיי. עלינו עד פה בזחילה. נפצעתי ויש מטח עכשיו. חושב עליך ואחשוב כל המסע. אני אוהב אותך". מסר זה שהשאיר אחריו בדקותיו האחרונות מהדהד בליבם של אוהביו, עמד על כך אביו: "מהמסר הזה אנו מבינים ויודעים שבדקות האחרונות של חייו הרגיש יואב משמעותי ובעל יכולת, ולמרות פציעותיו היה חשוב לו שאנחנו, בני משפחתו וחבריו, נדע שהוא לא מת לשווא אלא מתוך בחירה וברירה, מתוך תחושה של שליחות והקרבה למען מטרה נעלה. מטרה שגרמה לו להתעלות לגודל השעה ולחוש, דווקא בשעה שבה אש נורית מכל כיוון והחיים והמוות הם כחוט השערה, שאלו הן הדקות הטובות בחייו. ברגעים אלו האמונות, הערכים והמעשים שלו התממשו והתלכדו לעת של גבורה והתעלות הנפש".

סגן משנה יואב מלייב נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן תשע-עשרה בנפלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקריית שאול, תל אביב. הותיר אחריו הורים, אחות ושני אחים.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סגן.

בני משפחתו סיפרו כי צוואתו עבורם היא המשך החיים באופטימיות ובשמחה, כמילות השיר שכתב ונמצא בין חפציו לאחר מותו, "אני מתגלגל": "הכל בחיים זה רגע פשוט של אור ותקווה שמעניק משמעות/ הו, לא חשבתי שככה זה ירגיש/ אפילו לא דמיינתי שככה זה".

בפרויקט הצמידים אותו יזמה עינב, בת זוגו של יואב, יוצרו צמידים ועליהם בחריטה אישית ובכתב ידו אחד מששת ההיגדים שכתב בפנקסו – "החלטנו לאפשר למשפטים שלו ולדברים שהוא כתב ובהם האמין להדהד ולהעניק השראה לאחרים" סיפרה אימו על המיזם, "אנשים מוצאים המון משמעות וכוח בששת המשפטים הללו". בחלק הפנימי של הצמיד חרוטות המילים "יואב מלייב - קצין וג'נטלמן", תיאור שכה הלם ואפיין את יואב לאורך חייו המשמעותיים וגם ברגעיו האחרונים.

למען המשך דרכו ייסדו אוהביו את עמותת "דרך יואב" שפועלת בזירה החברתית והחינוכית ומקדמת מיזמים מגוונים לטובת שיפור, קידום, ריפוי ואיחוי החברה הישראלית ולטובת קידום ערכים של מנהיגות ושל חוסן בקרב בני ובנות נוער ובקרב מפקדות ומפקדים בצה"ל.

ברוח זו, של ערכים, מופת והשפעה לעשיית טוב הוקמו מספר רב של מיזמים, בהם: מור"ק "דמות המפקד" של חיל התקשוב המבוסס על סיפור חייו של יואב, ערכיו ומעשיו כקצין קשר מצטיין וכמפקד מעורר השראה. מיזם חינוכי לתלמידים ובני נוער המספר את סיפור הקרב במוצב יפתח ודמותו של יואב כמפקד וכמנהיג, ועוד.

המילים של יואב, כתבו בני המשפחה, מעוררות התפעלות והשראה בקרב מנהיגים, סופרים, אנשי רוח ואנשי חינוך, אומנים ומשוררים, מהדהדות באדוות אין סוף וממשיכות את דרכו הענווה, את מעשיו ואת רוחו המיוחדת.