בנם של אפרת ויצחק. נולד ביום כ"ב בטבת תשס"ד (15.1.2004) ברחלים. אח לתמר, הדס, אביעד, יעל ועדי.

יואב גדל והתחנך ביישוב רחלים שבשומרון. למד בישיבה התיכונית "בני עקיבא" בעלי. נער חייכן, חרוץ וצנוע, סקרן ויצירתי. מהוריו ינק ערכים של יהדות, אהבת הארץ, אהבת העם וכיבוד הזולת. ניחן בעין טובה כלפי כל אדם, מגיל צעיר השכיל לשלב בין רצינות לחוש הומור.

יואב היה ילד אהוב על כל סובביו. בן מסור להוריו ואח אוהב שהפיץ אור ושמחה בבית.

מגיל צעיר דבק בו הכינוי "יובי" וכך קראו לו חבריו.

סיפר מחנכו של יואב מהישיבה התיכונית: "כל מחנך רוצה תלמיד כמו יואב. אחד כזה שנמצא בכל השיעורים, נמצא בטיולים ובאירועים החברתיים, אבל מעבר לזה, תלמיד שהוא חבר".

בסיום לימודיו בישיבה התיכונית המשיך למכינה הקדם-צבאית "בני דוד" במעלה אפרים, שם שקד על לימודי התורה. היה אהוב על חבריו, חדרו שהיה סמוך לפינת הקפה הפך מקום מפגש קבוע.

יואב היה סקרן מאוד, חקר ולמד כל תחום שעניין אותו. כבר כנער התגלה כצלם מוכשר שניחן בעין טובה ובכישרון רב. כתלמיד תיכון הוזמן לצלם באירועים רבים – בריתות, ברי ובנות מצווה ועוד. בנוסף צילם נופים ומקומות רבים ואף זכה במקום הראשון בתחרות צילום של נוער השומרון.

יואב היה אדם אופטימי ומלא נתינה, חבר טוב ונאמן שרכש חברים בכל תחנות חייו. בנועם הליכותיו, במאור פניו וברוחב ליבו כבש את לב כל מי שפגש. יואב הצטיין ביכולת לפנות לכל אחד בגובה העיניים ולהדביק את כולם בחיוך ובאופטימיות. הוא מצא את הטוב בכל אדם ונתן לו הרגשה שהוא שייך, אהוב ומיוחד.

רודף צדק, שלא היה יכול לעמוד מנגד כשנתקל במקרים של הדרה. כשנודע לו על אירוע שלא כולם הוזמנו אליו, סירב להגיע.

יואב אהב לטייל בשבילי הארץ, לצלם נופים והכיר דרכי הגעה נסתרות לנקודות חן בסביבת מגוריו.

היה חובב כדורגל ואוהד של קבוצת "בית"ר ירושלים".

בסיום המכינה הקדם-צבאית המשיך ללימודים בישיבה ביפו.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס מרצועת עזה במתקפת פתע על ישראל. בבוקר זה החלה מלחמה.

בפרוץ המלחמה החליט יואב לעזוב את הישיבה והקדים את גיוסו. הוא חלם לשרת בסיירת ולהביא את כישוריו הפיזיים והמנטליים לידי ביטוי. מתוך תחושת שליחות עמוקה ורצון לתרום למדינה התגייס, והחליט שלכל מקום שצה"ל צריך אותו – לשם ילך.

ביום כ' בכסלו תשפ"ד 3.12.2023 התגייס לצה"ל, לחיל השריון. הוא החל את הטירונות כשהוא חדור מוטיבציה ורצון להצטיין. מפקדו ציין כי היה מיועד לתפקיד פיקודי. במהרה התחבב על חבריו לטירונות והתבלט בחברותו הטובה. יואב רצה לסיים את ההכשרה מהר ולצאת להילחם ולהציל חיים.

בתום שלושת השבועות הראשונים בצבא נבחר יואב להיות מצטיין בתחום "חדוות העשיה" שאיפיינה אותו כל כך.

במהלך הטירונות, חלה יואב. כשהגיע לביתו לחופשת סוף שבוע, הידרדר מצבו במהירות. הוא הובהל לבית החולים וכעבור יממה נפטר.

טוראי יואב מליק נפל בעת שירותו ביום י"ג בטבת תשפ"ד (25.12.2023). בן עשרים בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בעלי. הותיר אחריו הורים, אח וארבע אחיות.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-טוראי.

הוריו הסכימו לתרומה למען החיים. איבריו של יואב נתרמו והצילו את חייהם של ארבעה אנשים, ובכך הגשים את רצונו להתגייס ולהציל חיים.

כתבה דודתו אפרת: "אחיין יקר ואהוב, הלכת מאיתנו בפתאומיות והשארת אותנו כואבים ועצובים. מילותיך 'זה דווקא טוב' משאירות בנו חותם יומיומי. במותך אפשרת חיים לארבעה אנשים, זכות ענקית שאין שני לה. בגעגוע אין קץ, דודה אפרת".

הרב נחום קינן, מחנכו, ספד: "מעטים האנשים שנחשפו לדמותו המיוחדת, לרוחב הדעת ולריבוי התחביבים שלו, שלא הרגישו שיואב הוא החבר האישי שלהם, רק שלהם... לפני מספר שבועות סיפרת לכולם, במין צניעות כזו, שאתה מתגייס לשריון, כי זה מה שהצבא החליט שאתה צריך לעשות. ללא יומרה ותהילה, מה שצריך לעשות. יואב יקר, אתה אות ומופת. נלמד ממך איך צריך להיות חברים, איך להיות נאמנים, ואיך בצניעות ובפשטות להיות אנשים גדולים".

בני משפחתו של יואב הפיקו סרטון שבו מסופר סיפור חייו. גם במכינת "בני דוד" שבה למד העלו סרטון בשם "חדר זיכרון" המוקדש לזכרו. הסרטונים זמינים לצפייה ברשת.

לזכרו של יואב הופקה מדבקה עם תמונתו ועליה המשפט המזוהה עימו: "זה דווקא טוב".

משפחתו של יואב החליטה על הקמת "מרכז חיבורים" ביישוב רחלים שבו גדל. המרכז יחבר בין אנשים, יעודד שיח ויצירה וירחיב אופקים, ובכך ימשיך את מורשתו של יואב לנתינה, לאהבת הזולת ולהפצת אור בעולם.