בנם הבכור של גילי וליאור יעקב. נולד ביום ט' באב תשס"ה (14.8.2005) בחיפה. אח לתמר ועומרי.

יואב גדל בשדה ורבורג שליד כפר סבא, לשם עבר עם משפחתו כשהיה בן חצי שנה. כמו מרבית בני שכבתו בכפר, התחנך בגני הילדים ביישוב ובבית החינוך האזורי "צופית" של המועצה האזורית דרום השרון. לאחר סיום לימודיו בבית הספר היסודי למד בבית הספר השש-שנתי "עמי אסף", בחר במגמה ריאלית וסיים את לימודיו בהצטיינות.

יואב היה בן ואח למופת, עוגן של שקט נפשי ואהבה – תמיד הקשיב, תמך וחיבק. חיוכו הכובש ואנרגיות החיים שלו מילאו את הבית באור. היה קשור מאוד לאחיו ולאחותו, ושניהם אהבו אותו אהבת נפש והעריצו אותו. הוא דאג להם ודיבר עליהם בגאווה, אך כשהיה צריך גם העביר ביקורת והתווה להם דרך.

יואב בלט בגובהו, בשערו בצבע דבש ובחיוך שלא מש מפניו, אך יותר מכול בלט ביופיו הפנימי. הוא היה צנוע, חכם, רגיש ובעל לב זהב. ילד טוב ואכפתי, שצעד תמיד בדרך שלו, בטוח בעצמו ובדרך שבחר בה, ובה בעת – שם את טובתו של האחר לפני טובתו הוא. ילד אהוב ואהוד ומוקף חברים רבים, ותואר על ידי חבריו כאדם חם ואכפתי – זה שתמיד חייך, הושיט יד לעזרה והיה להם לאוזן קשבת; דמות מחברת בין אנשים, בין חבורות ובין לבבות, וכל זאת בשקט ובצנעה שכה אפיינו אותו.

יואב היה אדם ערכי ועמוק, בעל ידע רחב וסקרנות רבה. כל החלטה שקיבל נעשתה תוך שיקול דעת וניתוח מעמיק. הוא ידע לעמוד על שלו, אך תמיד ברוך ובלי לכפות את רצונו על אחרים.

בגיל שמונה יואב החליט שהוא יהיה שחקן כדורסל. הוא החל לשחק כדורסל במועדון הספורט "הפועל כפר סבא", שם בלט בכישרונו הרב, בחוכמת משחק ובנועם הליכותיו. בזכות משמעת עצמית וחריצות אין-קץ התקדם ועם השנים השתלב בקבוצות הילדים המובילות במועדון ומאוחר יותר בקבוצת נערים א׳ ונוער על.

כישרונו, המשמעת העצמית שלו, המוטיבציה והרצינות לא נעלמו מעיני אנשי איגוד הכדורסל, והוא הוזמן למיונים לנבחרת ישראל בכדורסל עד גיל ארבע-עשרה. יואב היה מאושר מאוד, אך ידע – עליו להשקיע ולעבוד קשה כדי להתקבל לנבחרת. למרות הדרך הקשה והמפרכת, הוא הפגין קור רוח ונחישות, ובתום כמעט שנה של מיונים קיבל את ההודעה המשמחת על קבלתו לנבחרת.

יואב התייחס למעמד החדש בחרדת קודש. כשהיה בכיתה ט' ייצג את המדינה בטורניר בינלאומי שנערך בסלובניה והצטיין במשחקי הנבחרת. בהמשך שיחק בנבחרת ישראל בכדורסל עד גיל שש-עשרה (נבחרת הקדטים), וגם בה נחל הצלחה רבה.

כבר מגיל צעיר יואב ידע שכשיגיע יומו להתגייס הוא יהיה לוחם קרבי, ויפעל להגשמת הערכים של נתינה ואהבת הארץ שבהם דבק והאמין. ואכן כך היה, בחר בשירות קרבי אף שהיה יכול לבחור בשירות קל יותר של ספורטאי מצטיין.

ביום 16.8.2023 התגייס לצה"ל ליחידת יהל"ם (יחידה הנדסית למשימות מיוחדות) בחיל ההנדסה הקרבית, והחל את ההכשרה המפרכת.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

כשפרצה המלחמה יואב היה בשלבי הטירונות הראשונים. הוא עבר בהצלחה את מסלול ההכשרה הארוך, ובתום שישה-עשר חודשים הוסמך לתפקיד של לוחם ס"פ (סילוק פצצות) ביחידת יהל"ם.

כשסיים את מסלול ההכשרה הצטרף לפלגת לוחמים בגזרה הצפונית – חזית שנפתחה לאחר שארגון חיזבאללה הצטרף למתקפה כבר ביום שלמוחרת אירועי 7 באוקטובר. יואב לחם יחד עם חבריו לצוות באזורים שונים בגזרות לבנון וסוריה, השתתף בפעילויות רבות ומגוונות תוך סיכון חיים מתמיד.

יואב אהב מאוד את היחידה ואת הצוות ומעולם לא התלונן. חבריו לצוות מספרים על לוחם מקצועי, אחראי ומסור. לאורך כל שירותו גילה בגרות, אומץ וקור רוח, כשלעיניו עמדה תמיד טובת הצוות.

בחודש אפריל 2025 יואב וצוותו ירדו דרומה, להילחם ברצועת עזה. יחד עם הצוות השתתף בקרבות ובמבצעים מורכבים וקשים, במהלכם הפגין אומץ לב, קור רוח ונחישות. הוא יצא לכל משימה בראש מורם, מתוך תחושת שליחות ואחריות. כשחזר לחופשות בביתו הקפיד לבלות עם בני משפחתו ועם חבריו.

ביום שישי 6 ביוני 2025 השתתף יואב בפשיטה על בית בח'אן יונס שבדרום רצועת עזה, במסגרת מבצע "מרכבות גדעון". במהלך סריקת הבית התפוצץ מטען רב-עוצמה, וכתוצאה מהפיצוץ יואב נהרג. עימו נהרגו שלושה לוחמים נוספים.

סמל יואב רוור נפל בקרב ביום י' בסיוון תשפ"ה (6.6.2025). בן תשע-עשרה בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין בשדה ורבורג. הותיר אחריו הורים, אח ואחות.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון.

ספדה לו אימו: "בבי שלי נסיך, כמו שאני נוהגת לקרוא לך, ילד שלי מוצלח, אהוב ליבי. איך נפרדים מילד כמוך? הדבר הכי מושלם שאימא יכולה לבקש. טוב לב, צנוע, רגיש, חכם בטירוף, ערכי, שני מטר של נפש יפהפייה, זהב טהור כמו שקראנו לך. אין כמעט דבר שלא ידעת, לא השטויות שמעניינות אותי כמובן, אלא ידע כללי, כזה שלאדם הממוצע ברחוב אין ממש מושג. תמיד ידעת לבחור בדרך שלך ואף פעם לא בחרת בדרך הקלה ...

בבי שלי, קיבלנו מתנה לכמעט עשרים שנה. זהב טהור. הכי טהור שיש. לימדו אותי שמתנות לא מחזירים, אבל למישהו מלמעלה היו תוכניות אחרות עבורנו. נסיך שלי, מקווה שלפחות סבא יוסי וסבא חיים נהנים ממך עכשיו. אולי אתה אפילו תחזור לשחק כדורסל עם סבא חיים, וסבא יוסי יצעק לך מהיציע להיות יותר אגרסיבי. היית ילד מושלם, אוהבת אותך עד כאב. נסיך אהוב שלי. האח הכי טוב שיש, החבר הכי אהוב, מושא הערצה שלי ושל כל מי שזכה להכיר אותך".

ספד אביו: "יואבי שלי, ילדי האהוב. אתה שוכב פה לפניי אבל הלב מסרב להאמין. אתה בכורי, בזכותך אני אבא, לימדת אותי הכול. איך לאהוב בלי תנאי, איך לרצות רק את טובתך, איך להיות הגרסה הכי טובה של עצמי ולרצות כל הזמן להשתפר. לימדת אותי צניעות מהי, ענווה, רעות, אחריות, רצינות, מסירות לחברים. אהבה. אוי כמה שאני אוהב אותך בני יקירי ... בחרת בשירות קרבי משמעותי בגלל אהבתך למשפחה, לעם ולמדינה. היית גאה מאוד בשירות שלך ... לא דרשת מעולם מאחרים מה שלא דרשת קודם כול מעצמך ... שילמת את המחיר הנורא מכול ואנו נותרנו גלמודים בלעדיך. אנחנו כל כך מתגעגעים יואבי שלי ... הלב שותת דם, הכאב מפלח, הגעגוע מייסר. אני תמיד הייתי ותמיד אהיה האבא הכי גאה בעולם על בני, עלם חמודות, יפה התואר והנפש. זכינו בך לעשרים שנה. כל כך קיוונו שנוכל לשמור אותך לתמיד ... אני מצדיע לך בני הגיבור, שכב על משכבך בשלום".

אחותו ספדה לו: "יואב, אח שלי, החבר הכי טוב שלי. אני מסרבת להאמין. לא מצליחה לעכל. הסיוט שפחדתי ממנו כל השנה הגיע. אני מחכה שיעירו אותי, שיגידו שהכול היה סתלבט. קשה לכתוב, אני לא יודעת מה לעשות בלעדיך. אתה הבן אדם הכי חשוב לי בעולם ... אני מרגישה שלקחו לי חתיכה מהלב, ויש לי חור בלב בצורה שלך ... אני מבטיחה – אלך בדרך שלך, אחיה כמו שאתה רוצה. אני אנציח אותך בכל דרך אפשרית. שכולם ידעו מי זה יואב רוור. אני אוהבת אותך, לנצח. אחותך הקטנה".

ספד אחיו: "אח שלי, גיבור שלי. אני רוצה שכולם ידעו מי אתה – הבן אדם הכי טוב שאני מכיר, עם לב ענק ואכפתי. כל מי שהכיר אותך התאהב ... כל סוף שבוע רצית לדעת מה איתנו, בקושי דיברת על עצמך. אבל כשכבר דיברת – זה היה בגאווה. אתה מודל לחיקוי בשבילי ... לא אמרתי את זה מספיק – אני אוהב אותך. אתה הגיבור שלי. אחיך הקטן".

ב-4 באוקטובר 2025 נערך במועדון הספורט של הפועל כפר סבא טורניר כדורסל ילדים ב' לזכרו של יואב. בטקס הסיום של הטורניר הוקרן סרטון לזכרו. הטורניר יהפוך למסורת שנתית לזכרו של יואב.

יואב מונצח באתר עמותת יהל"ם.

להנצחתו הוקם עמוד באינסטגרם, "remember_yoav_raver".