בן מאיר ואסתר. נולד ביום כ"ו בתמוז תרצ"ז (5.7.1937) בתל-אביב. סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון העירוני ד'. השתייך ל"התנועה המאוחדת". היה בעל קול נאה ולא אחת הנעים זמירות באזני-שומעיו (ואף בצבא עשה כן). הצטיין בהומור דק ותבונה ערה ולבו תמיד שפע אהבה לכל. מטבעו היה סגור, פשוט בהליכותיו ורחוק מרברבנות. התעניין מאד במדעי-הטבע, ובעיקר בביאולוגיה, ונשא את נפשו להמשיך את לימודיו ברפואה. אהבתו לטבע מצאה ביטוי בטיולים ממושכים ברחבי-הארץ. ניהל יומן ובין שאר דבריו ציין, כי בתור בן העם היהודי הוא מזועזע מזוועות-המלחמה אשר עליהן קרא ושמע. לבו התחמץ מכאב בקראו גם על הרוגים ופצועים בידי המסתננים מירדן - ואז התעורר בו רגש הפטריוטיות. לאחר סיימו את לימודיו התיכוניים התגייס לצה"ל. השתתף בקרב קלקיליה ולאחריו מונה למפקד-טנק מבלי שעבר קורסים מתאימים לכך. הצטיין באומץ-לב וקור-רוח; אף זכה לציון לשבח על הצלת טנק משריפה. בפרוץ מערכת-סיני היה הטנק אשר בו נהג בין ראשוני-הפורצים, וביום כ"ה במרחשון תשי"ז (30.10.1956) נפל בקרב. הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת-חירום בשלח וביום י"ב במרחשון תשי"ח (6.11.1957) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. חבריו והוריו הוציאו חוברת לזכרו.