בנם הבכור של חיותא וגיל. נולד ביום א' באדר תשס"ב (13.2.2002) בתל אביב. אח לנועם, מור וברק.

יוגב, ילד סקרן ואנרגטי, גדל והתחנך ביישוב גבעות בר שבצפון הנגב, שאליו עבר עם משפחתו לפני שהחל ללמוד בכיתה א'. למד בבית ספר יסודי אזורי, ובכיתה ז' החל את לימודיו בבית הספר "מבואות הנגב" שבקיבוץ שובל. בתיכון בחר ללמוד במגמות תקשורת וחינוך גופני.

מגיל שמונה שיחק כדורסל בקבוצה, ודבק בכך עד גיל שש-עשרה.

בכיתה ד' הצטרף כחניך לתנועת הנוער "הצופים" בשבט "נגב" ביישוב. כשבגר עבר קורס מדריכים צעירים והיה למדריך ורכז מוביל בשבט. הפעולות שהעביר לחניכיו היו מושקעות, מעניינות ומהנות, והילדים והנוער ביישוב ראו בו חבר טוב, אח גדול וערכי ומושא להערצה.

בגיל שתים-עשרה קיבל ערכת קסמים פשוטה, התנסה בתחום והתפתח, וכבר בגיל שלוש-עשרה עבד כקוסם בימי הולדת. בד בבד נשבה יוגב בקסם עולם הבלונים – הכנת בלונים בשלל צורות – והחל להתמחות גם בזה. בגיל ארבע-עשרה פתח עסק עצמאי להפעלת מסיבות ואירועים עם בלונים, ונחל הצלחה. בין היתר עבד ביריד "דרום אדום" של המועצה האזורית בני שמעון.

בכיתה י"א הצטרף לתוכנית "מנהיגות ביחד", שמטרתה להעניק כלים לפיתוח כישורי הדרכה ומנהיגות. במסגרת זו טס למחנה קיץ במונטריאול שבקנדה ומונה לעוזר מדריך. חוויה זו החדירה בו ביתר שאת את רוח הציונות.

בתום לימודיו יצא לשנת שירות של הסוכנות היהודית ושובץ בקהילה היהודית בשיקגו שבארצות הברית. שם התנדב בבית ספר "סלומון שכטר", בבית הכנסת ובמרכז הקהילתי. כמו כן הקים עם חברי הקומונה את שבט תנועת "הצופים" הראשון בקהילה הישראלית של שיקגו, שבט "סופה". בשנה זו העמיק החיבור שלו לארץ ישראל, גברה אהבתו למדינה והתעצם רצונו לפתח אותה, לתת ולתרום לחברה. התלמידים שעימם התנדב אהבו אותו, והוא יישם רעיונות יצירתיים בפעילויות שהכין עבורם.

יוגב, אדם פואטי שאהב לכתוב, עשה זאת גם בשיקגו, במכתב אהבה למדינת ישראל, בתום שנת השירות ולקראת גיוסו לצה"ל: "מכתב ליקרה לי מכול. אני יודע שעבר זמן רב מאז התראינו. שלא תחשבי לרגע שהיה לי קל בלעדייך. את יודעת כמה אני אוהב אותך. זה היה בשבילך, בשבילנו. עבדתי יומם ולילה להאדיר את שמך. מוכן ללבוש את המדים. לא יכול לחכות לרגע בו ניפגש שוב, והפעם אני נשאר לתמיד. אוהב אותך, מדינה שלי. אוהב את הדגל, הסמל, ההמנון, היישובים והנופים והמגוון של האנשים, האמונה והיהדות, והמשפחה והחברים".

יוגב, אדם אהוב ומוקף חברים, בורך במאור פנים שהשפיע על כל סובביו. "החיוך המהלך", תיאר אותו דודו צפריר. המשפחה – הגרעינית והמורחבת – הייתה חשובה לו ולכן דאג לשלמותה. קשר טוב שרר בינו ובין אֶחיו, והוא היה מודל לחיקוי ומושא להערצה עבורם. "האח הכי טוב שיכולתי לבקש", תיאר אחיו נועם.

נחישות והתמדה אפיינו אותו, והוא עמל כדי להגשים את חלומותיו. "טוטאלי בכל דבר שעשה", כדברי ידידתו, והייתה לו נכונות ללמוד מכל מי שפגש לאורך הדרך. רודף צדק, בטוח באמת שלו, מלא ברצון לפעול ולשנות וחדור באהבת הארץ, יוגב נהג לומר: "אני עוד אהיה ראש ממשלה". בפני חבריו וחברותיו הביע את דעותיו בשלל נושאים בהודעות ארוכות. מתוך אהבתו הגדולה לנגב, היה מעורב ופעיל בתחום של ביטחון יישובי הנגב, קיווה להמשיך לפתח אותו וחלם להקים בו יישוב חדש.

ביום 16.12.2021 התגייס לצה"ל ושובץ ביחידת הקומנדו "אגוז" של חטיבת "עוז" בחיל הרגלים. בסיום מסלול ההכשרה המאתגר הצטרף לצוות מפעילי הרחפנים של היחידה.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

באותו סוף שבוע שהה יוגב עם יחידת "אגוז" בגזרת אוגדת איו"ש (אזור יהודה ושומרון), ובשעות הצוהריים בשבת הם הוזעקו לסייע בלחימה בזירת מסיבות הטבע המותקפות במערב הנגב.

כשהחל התמרון הקרקעי ברצועת עזה בשלהי אוקטובר 2023, נכנס לרצועה עם יחידתו כמה פעמים ולחם שם.

בדצמבר 2023 נפל בן דודו, רב-סמל ראשון גל מאיר איזנקוט, בקרב ברצועת עזה. כל חייהם היו השניים קרובים ומחוברים בקשר עמוק, ובתחילת המלחמה שוחחו רבות. נפילתו של גל השפיעה עליו מאוד וחיזקה בו את תחושת המשמעות של המלחמה. בעקבות זאת קעקע יוגב על ידו כתובת קעקע עם תמונת ילדות משותפת של השניים.

כעבור זמן קצר יצא לקורס קצינים, ובמהלכו נכנס פעם אחת ללחימה ברצועת עזה, הפעם עם גדוד הצוערים. בסיום הקורס מונה למפקד מחלקה בגדוד "נחשון" של חטיבת "כפיר" בחיל הרגלים.

יוגב בלט כמפקד מיוחד, חדור מוטיבציה, מלא בלהט עשייה ובתחושת שליחות למען הגנת המולדת ומאמין בצדקת הדרך. המשפט "מי שיש לו למה, יוכל לשאת כל איך" עמד לנגד עיניו. תמיד התייצב בראש מתוך אצילות נפש וחתירה למגע, עורר תחושת ביטחון בקרב חייליו, תמך בהם ועמד לרשותם בכל עת. את משימותיו ביצע ביסודיות.

לאחר מתקפת הטילים מאיראן באוקטובר 2024 כתב לחברותיו את פרשנותו למצב: "מתקפה מסוג כזה בעיניי מראה על דבר אחד – פחד. פחד של האויב, לא שלנו ... זו מלחמה שאין צודקת ממנה, וזה רק מתבהר עם הזמן. חשוב לזכור בתקופה הזו, כשהדברים מוסטים מהדבר הכי חשוב שיש לנו, וזה מאה ואחד חטופים וחטופות בעזה שחייב להחזיר ... תזכרו מי העם ששורד כנגד כל הסיכויים כבר מעל לאלפיים שנה. אוהב אתכם מאוד, תמשיכו להיות מדהימים בכל דבר שתעשו, זה חלק ענק מהניצחון שלנו שיגיע בסוף".

בשיחות עם משפחתו הביע את שביעות רצונו מהשירות ומהלחימה וניסה להרגיע את החששות.

ביום 17.11.2024 פיקד על המחלקה בפעילות בעיר ג'באליה שבצפון רצועת עזה. כהרגלו, יצא מוכן למשימה. במהלך היתקלות עם מחבלים בשטח בנוי נהרג יוגב. בתקרית נהרג לצידו הלוחם סמל ראשון נועם איתן, ולוחם נוסף נפצע.

סגן יוגב פזי נפל בקרב ביום ט"ז בחשוון תשפ"ה (17.11.2024). בן עשרים ושתיים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין בגבעות בר. הותיר הורים, שני אחים ואחות.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סרן.

קברו של יוגב הוא הראשון בבית העלמין של היישוב גבעות בר.

ספד לו אחיו נועם: "החבר הכי טוב שלי. החצי שלי. נפש תאומה. אהובי. אח שלי הגדול. היית אדם מדהים. תמיד הצבת את הרף הכי גבוה בעולם. היית עצמאי מגיל צעיר ... אני מעריץ את ערכיך, איך תמיד חינכת אותי לאהבת הארץ. תמשיך לחיות איתי לנצח".

ספד חברו שקד: "תמיד היית בטוח באמת שלך. תמיד אמרת שאתה מוכן למות בשביל המדינה ... החיים שלנו נקשרו מאז השליחות. אני זוכר כמה בר מזל הרגשתי שיש לי חבר לכל החיים. כל כך קשה לעכל שלא ניצור עוד זיכרונות. ידעת והבנת את הסיכונים. אני יודע שהיית רוצה שלא נהיה עצובים, אלא גאים בך. אני בטוח שהלב שנשבר יתמלא בשמחה גדולה".

לזכרו הוקם בגבעות בר מיצג גדול ממדים של בלונים שהוכן בידי מיטב אומני הבלונים בארץ. המיצג נקרא "הבלון של יוגב".

יוגב מונצח ביחידת אגוז, בבית כפיר במודיעין ובאתר ההנצחה של חטיבת כפיר שהוקם בעפולה.