בן ברכה ומנחם, נולד ביום י"ט באייר תרע"ד (15.5.1914) במושבת-הכתר הבריטית עדן. הוא קיבל חינוך יהודי במוסדות הקהילה ורכש לו השכלה כללית בקולג' ממשלתי. היו לו סיכויים ואפשרויות להסתדר במסחר או בפקידות בתנאים טובים בעיר- הולדתו, אך נפשו נשאתהו לציון. יוחאי עלה ארצה עם חלק מהמשפחה בשנת 1930, סיים כאן את חוק לימודיו בבית-ספר תיכון ונבחן בהצלחה בירושלים. המשפחה אמרה לשולחו להשתלמות בארצות-הברית, אך הוא לא רצה לצאת את הארץ. הוא הסתפק במנת ההשכלה שניתנה בשיעורי-המשפט הממשלתיים בירושלים, דבק בה, ונתקבל לעבודת פקידות במשרד ההוצאה לפועל של בית-המשפט בירושלים. יוחאי נשא אישה, ואת בנו ובתו שנולדו לו אמר לחנך לאזרחים נאמנים למולדת העברית. הוא התנהג בענווה עם הבריות והיה נכון תמיד לעזור לזולת. תודות לשקידתו וכשרונו הועלה בדרגה והועבר לעבוד כמנהל-חשבונות של שירות השידור ("קול ירושלים").

בחורף תש"ח קשתה עליו הישיבה במשרדו בשעה שחבריו ושכניו עמדו במלחמת ההגנה על עיר-הקודש ועל תקומת המדינה העברית. משנתרופף השלטון המנדטורי החל להשתתף בפעולות המלחמה, במסגרת חטיבת ירושלים. ביום י"ב באייר תש"ח (21.5.1948) נפצע בהגנת שכונת בית ישראל מפני התוקפים מצד שייח'-ג'ראח ומת מפצעיו. נקבר בשייח'- באדר א'. הניח אישה, בתיה, בן ובת.

ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.