בנם של ישראלה ואביה. נולד ביום ג' בתמוז תשס"ג (3.7.2003) בירושלים. אח תאום לאראל, שניהם אחים להלל, מעין, ינון ושילת.

יונתן אהרן (יוני) נולד בירושלים, גדל והתחנך בבית שמש. למד בתלמוד תורה "מוריה" באזור מגוריו והמשיך ללימודים בישיבה תיכונית "שעלי תורה" בבית שמש.

נער חייכן ונעים הליכות, בעל לב רחב. נודע בצניעותו ובענווה המאפיינת אותו. קשוב מאוד לסביבתו, תמיד נרתם לעזרה לחלש, נכון לעזור ולסייע בכל דבר ועניין. חבריו סיפרו על מנהיגותו השקטה שגרמה להם "להתאפס" כלשונם ולהשלים משימות על הצד הטוב ביותר וציינו בחיבה כי תמיד היה באמתחתו דבר מה מתוק.

קשריו עם בני משפחתו ובעיקר עם אחיו התאום היו חזקים. אימו העידה כי על אף השונות בין התאומים הם היו חברים טובים. בזמנו הפנוי נהג לנסוע לבקר את סבו וסבתו, מוקיר את זמנם המשותף יחד.

אהב ים, טבע וטיולים, נהנה לשתות בירה מול נוף או תחת עץ בלב מדבר. נהג להאזין למוזיקה בסגנונות שונים, בעיקר נהנה להאזין לזמרים אביב גפן ופאר טסי. עם סיום לימודיו התיכוניים הצטרף לשורות ישיבת ההסדר "נווה דקלים" באשדוד שם למד כשנתיים. איש תורה שאהב ללמוד ולהעמיק את ידיעותיו, נהג לברך את תלמידי הישיבה ב"ברכת הכהנים", חש התעלות וזכות ביכולתו לעשות כן.

ביום 3.11.2022 התגייס יונתן לצה"ל והתנדב לשירות כלוחם בחטיבת "גבעתי". הוא עבר אימונים מפרכים כחלק ממסלול ההכשרה בחטיבה, הצטיין במשימותיו והפגין מקצועיות ומסירות אין קץ. מפקדיו העידו כי סמכו עליו בעיניים עצומות - לוחם מצוין שתמיד התנדב לעזור. חבריו תיארו אותו כ"לב של המחלקה" אשר נודע בנחישותו וחוזקו.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

כשפרצה המלחמה, היה יונתן עדיין בהכשרה כלוחם ביחידה. עם כניסת צה"ל לרצועת עזה ותחילת התמרון הקרקעי בשלהי אוקטובר 2023, נכנסו יונתן וחבריו לרצועה ולחמו באופן אינטנסיבי במשך חודשים ארוכים. הוא קיבל את הכומתה הסגולה לסיום המסלול תוך כדי הלחימה.

יונתן השתתף בקרבות עזים כמעט בכל הגזרות, החל מצפון הרצועה: בית לאהיה, בית חנון, סג'עייה, העיר עזה, במחנות המרכז ובדרום, בציר פילדלפי וברפיח. בכל עת הוכיח אומץ רב, והיו ברשותו חמישה פק"לים – כדי שלא יהיה תירוץ לא להכניסו ללחימה. ערב הכניסה לרפיח, סיפרו הוריו, נפטר סבו. יונתן לא סיפר על כך למפקדיו, כדי שלא יעצרו אותו מלהצטרף לכוח הלוחם. סיפרו חבריו: "גם כשהיו משמרות תמיד התעקש להיות בפנים. בשמונת החודשים האחרונים לחייו, שהה שבעה חודשים נטו ברצועה, נתון שלא הרבה חיילים הגיעו אליו. הוא הצטיין בכל מה שעשה".

הוא היה נכון לעזור לחבריו בכל משימה. כך למשל התנדב לשמור על כלי הרכב כשמבצע נדחה ביום, ובהזדמנות אחרת, כשכולם פרשו לנוח אחרי שלושים וחמישה ימי לחימה ברפיח, הוא ויתר על המנוחה והגיע לעזור למי שנקבעו לסדר ולארגן את הציוד.

מפקדיו סיפרו כי ביקש לצאת לקורס מטול (רובה רימונים), רואה בכך ערך וחשיבות בסיוע בלחימה.

ביום שבת, י"ד בתמוז תשפ"ד, 20 ביולי 2024 נפצע יונתן באורח קשה מפגיעה של טיל נ"ט (נגד טנקים) שחדר קיר במבנה שבו שהה ברפיח שבדרום רצועת עזה. הוא פונה לקבלת טיפול רפואי בבית החולים "סורוקה" בבאר שבע. במשך שבוע ימים נאבק על חייו עד שנפטר מפצעיו.

רב-טוראי יונתן אהרן גרינבלט נפל בקרב ביום כ"א בתמוז תשפ"ד (26.7.2024). בן עשרים ואחת בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הותיר אחריו הורים וחמישה אחים.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל.

אימו ישראלה ספדה לו: "צדיק אתה ה' על כל הבא עלינו. לקחת לי את הילד שלי. הלב שלי נשבר. שבוע שלם עם שלם התפלל עליך. החזקנו לך את היד ושרנו לך שירים. היית מיוחד מאוד, הייתה בך פשטות ושקט. חברים אהבו אותך. היה לנו קשר מיוחד, יכולנו לדבר על הכול. נצטרך להמשיך הלאה. אני לא מאמינה שזה אתה ואנחנו. אתה ממשיך ללכת איתנו. אנחנו לא עוזבים אותך. תמיד תהיה הילד שלנו. אוהבת אותך מאוד".

ראש ישיבת ההסדר "נווה דקלים" בה למד ספד לו: ״יוני, עשית עבודה מדהימה. בתחילת הדרך נאבקת לגלות את העוצמה הרוחנית שהיית חבויה בך ואז התחלת לפרוץ ולהתקדם. חיוך ביישני מלא תום לב, עוז וענווה. עוצמה פנימית וחיצונית שהתגלתה בכניסות לעזה. אנו יודעים כמה רצית לחזור לישיבה ולעולם הרוחני. תודה לכם ההורים שגידלתם גיבור כזה״.

להנצחתו הוציאו חבריו מהדורה מיוחדת של בירה עם מתכון שיצרו במיוחד בשבילו, וכך בלשונם: "הרעיון לפרויקט הגיע מיונתן עצמו. באחת מיציאותיו מעזה, כשהלך לים עם אחיו אראל, הבירות התחממו, ויונתן בפשטותו ענה: 'במקום ששותים בירה חמה – תיהנה מבירה חמה'. משפט זה המלמד על אופיו החיובי הפך לסיסמת ההנצחה אשר הוטבעה גם על סטיקר שהופץ לזכרו.

יונתן מונצח באתר ההנצחה remember.bio, שם ניתן למצוא את תמונתו ודברים שכתבו לזכרו. דף הנצחה לזכרו הוקם באתר האינטרנט של עיריית בית שמש.

באתר יוטיוב ניתן למצוא סרטונים שערכו אוהביו לזכרו.

יונתן מונצח ב"מצודת יואב" - בית חטיבת גבעתי, סמוך לצומת נהורה.