בנם של גרייס וג'ונתן וויליאם. נולד ביום י' בטבת תשנ"ח (8.1.1998) במדינת ניו יורק בארצות הברית. הילד הצעיר במשפחה שבה חמישה ילדים. אח לג'סיקה, ר.ג'יי, רנדי וצ'רלס.

הוא נולד כנוצרי בשם ג'ונתן וויליאם דין ג'וניור וגדל בפרבר כפרי סמוך לעיר רוצ'סטר שבצפון מדינת ניו יורק בחווה משפחתית עתיקה. שם למד יחד עם אחיו לאסוף חציר, לטפל בתרנגולות, ולעסוק בגינון, שימור ירקות והכנת ריבות יחד עם אימו בקיץ.

ילד סקרן והרפתקן, מלא אנרגיה וחיים, אך גם אדם אכפתי שועם הזמן הפך למתווך שלום בין אנשים. חבר ילדות תיאר אותו כאינטליגנטי וחרוץ, "נשמה טהורה", בעל עקשנות ברוכה שהובילה אותו להגשים את מטרותיו.

הוא למד בבית הספר "האקדמיה הנוצרית קורנרסטון" בעיר ברוקפורט. לאחר מכן התקבל לקולג' בברוקפורט, למד היסטוריה וספרדית לתואר ראשון. במסגרת לימודי הספרדית למד והתגורר במקסיקו במשך סמסטר אחד. בקולג' היו לו כמה חברים יהודים שבזכותם התקרב לקהילה היהודית ושמע מהם בפעם הראשונה על זוועות השואה. "החיפוש והסקרנות המתמידים שלו הובילו אותו להתעניין ביהדות, במדינת ישראל ובשפה העברית", סיפר אחיו.

ככל שגבר העניין שלו, כך העמיק גם הקשר הרוחני שלו ליהדות. הוא החליט ללמוד לתואר שני בניהול חירום ואסונות באוניברסיטת תל אביב. ג'ונתן התגייר, שינה את שמו ליונתן והוסיף את השם "חיים" לשם משפחתו דין.

יונתן עלה לישראל בשנת 2020 בעזרת ארגון "נפש בנפש", המסייע לעולים חדשים. הוא התגורר עם שותפים ברמת גן, והם הפכו למשפחתו השנייה. למד עברית באולפן והשלים תהליך גיור אורתודוקסי. בהדרגה הרגיש ישראלי בנשמתו ועשה כל שביכולתו כדי להיות "ישראלי אמיתי".

כחלק מלימודיו באוניברסיטת תל אביב, עסק בפרויקט מחקר שעסק בקשיים של קהילת החירשים במהלך מגפת הקורונה בשל הדרישה לעטות מסכה. הוא דיבר אנגלית, ספרדית ועברית באופן שוטף, והיה גם בקיא בשפת הסימנים האמריקאית.

כחלק ממסלול הלימודים האקדמי הוא נדרש לעבור קורס עזרה ראשונה של "מגן דוד אדום", וכך הגיע לארגון זה, שהפך משמעותי עבורו, ולאחר שסיים את הקורס המשיך להתנדב בו. ההתנדבות הייתה המשך טבעי של מעשי החסד שלו בארצות הברית, בהם מבצע לאיסוף שמיכות לחסרי בית ולקורבנות אלימות במשפחה, שבמהלכו נאספו יותר מחמש-מאות שמיכות בכל שנה. בארץ הוא עזר לקשישים ניצולי שואה ולמשפחות נזקקות.

יונתן אהב לטייל ברחבי ישראל. היה אתלט מוכשר, רץ מצטיין ושחקן כדורגל מיומן. משפחתו וחבריו הכירו אותו כטבח מצוין, אומן יצירתי, כותב מוכשר וחבר נאמן ואמיתי.

בעקבות המפגש היומיומי עם החברה הישראלית הוא החליט להתגייס לצבא למרות שלא היה מחויב בכך.

ביום 4.1.2022, בהיותו בן עשרים וארבע התגייס יונתן לצה"ל. שירת כלוחם בחיל ההנדסה הקרבית, בגדוד 603 שבחטיבת סער מגולן. הוא ראה את שירותו הצבאי בכלל ואת שירותו כלוחם בפרט כהגנה על ערך החיים.

לחבריו אמר כי בכוונתו להמשיך להתנדב במד"א לאחר שחרורו, ולהציל חיים תוך כדי עבודה כמתורגמן רפואי. "בסופו של דבר, אני רוצה לתת עוד", כתב לחבר.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס מרצועת עזה במתקפת פתע על ישראל. בבוקר זה התחילה מלחמה.

יחידתו של יונתן השתתפה בלחימה מתחילתה, והוא נכנס איתה כלוחם לרצועת עזה.

סמל יונתן דין חיים נפל בקרב בדרום רצועת עזה ביום כ"ו בכסלו תשפ"ד (8.12.2023). בן עשרים וחמש בנופלו, חודש לפני שמלאו לו עשרים ושש. הותיר אחריו הורים, שלושה אחים ואחות.

נערך לו טקס פרידה במחנה צבאי בישראל ולאחר מכן קצין נפגעים ונציג הרבנות הצבאית ליוו את ארונו לארצות הברית, שם הובא למנוחות בבית העלמין רוצ'סטר בניו יורק. יונתן נקבר בקבורה יהודית מסורתית וכן ערכו לו בני משפחתו טקס זיכרון נוצרי – שילוב בין עברו להוה שלו.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל-ראשון.

בפוסט האחרון שפרסם, כתב יונתן: "לעולם אל תפסיק לאהוב. איננו נלחמים בגלל שנאה אלא מתוך אהבה לחיים שבליבנו."

המשפט הזה נכתב על מצבתו בבית העלמין בניו יורק, לצד שמו:

Jonathan W. Dean Chaim, Jr.

"Never Stop Loving". (לעולם אל תפסיק לאהוב).

ספד לו אחיו: "יונתן מת תוך כדי שהוא מסייע לאנשים, מגן עליהם ואוהב אותם. מגן דוד שוכן כעת מעליך כדי להאיר לך את הדרך... הוא הגן על המדינה שלו ועל העם שלו וייזכר בהיסטוריה כמישהו שמת למען מה שהאמין בו".

אח שני סיפר: "יונתן תמיד אמר - אני לא אנוח עד שאשלים את המשימה הזו. זו הדרך שלי, זו השליחות שלי, וזה מה שנקראתי לעשות."

ליבו של יונתן היה לב של זהב, כתבו בני המשפחה. אהבתו התחילה במשפחה ובחברים, נמשכה בפעילות ההתנדבותית שלו, והסתיימה בשירותו לישראל. הוא תמיד רצה לעזור לאנשים, ובסופו של דבר – זה בדיוק מה שעשה.

יונתן מונצח באנדרטת דרך הגבורה לחללי חיל ההנדסה במערכות ישראל שבצומת חולדה.

רחוב בעיר מודיעין נקרא על שמו, ואחיו הבכור הסיר את הלוט מעל השלט בשנת 2025.

עץ תפוז ניטע ברמת גן לכבוד יונתן.

בתיכון "קורנרסטון" בארצות הברית, שבו למד, ייסדו מלגת זיכרון על שמו, ודגל ישראל עם תמונתו מקשט את מסדרון ההנצחה בבית הספר.

המשפחה הקימה את "פרויקט צבעוני כתום" (Orange Tulip Project), במסגרתו שולחים למשפחות בארצות הברית חבילה ובה פקעות צבעונים, תמונתו של יונתן, ומכתב המזמין אותן לשתול את הפרחים ולתרום לארגוני צדקה. צבעונים כתומים היו הפרחים האהובים עליו.

אמבולנס על שמו נתרם למד"א על ידי תורם אנונימי. את המשמרת הראשונה באמבולנס איישו חבריו של יונתן ממד"א, שאמרו: "זה הכי מתאים ליונתן, לאחד אנשים סביב מטרה אחת: הצלת חיים".