בנם של בלה וגרשון. נולד ביום ט"ז בתשרי תשס"ג (22.9.2002) בנעלה, יישוב במטה בנימין. אח ללינה, אשר גדולה ממנו בשלוש שנים.

יונתן גדל והתחנך ביישוב נעלה, למד בבית ספר יסודי ובחטיבת ביניים באזור מגוריו. בשנת 2017 עברו בני המשפחה לגור במודיעין, ויונתן השתלב בלימודי תיכון ב"עירוני ג' ע"ש מוטה גור" בעיר במגמת סייבר, תחום בו הצטיין.

נער חייכן, חברותי ונעים הליכות. בלט במיוחד ברגישותו לסביבה וברצונו להושיט עזרה ולסייע לזולת. תיארו אותו אוהביו: "יונתן תמיד ראה את אלו בסביבתו הזקוקים לעידוד, לשיחה או לעזרה פיזית ומיד ניגש אליהם לעזרה. הוא היה טוב כלפי העולם וכלפי האנשים בו והעולם השיב לו באותו המטבע – היה אהוב מאוד בכל המסגרות בהן השתלב".

לקח חלק בפעילות תנועת הנוער "הצופים" ונהנה מההווי החברתי ומתחושת השייכות. בכיתה י' השתתף במחנה הקיץ של התנועה בגרמניה ויצר קשרי חברות טובים עם נער מקומי אשר המשיכו גם עם תום המחנה. בני המשפחה עמדו על רגישותו הרבה ועל מסירותו למשפחתו וסיפרו כי כששב מהמחנה וגילה שאימו אושפזה ועברה ניתוח הביע מורת הרוח על שלא סיפרו לו ומיד ביקש לנסוע לראותה, וכי על אף התנאים הקשים באשפוז התעקש ללוות אותה ולהיות לצידה כל העת עד לשחרורה הביתה.

באוגוסט 2018 אחותו של יונתן, לינה, התגייסה לשירות קרבי בקרקל. לינה תמיד הייתה דמות לדוגמה ומושא הערצה ליונתן, עזרה רבות בגידולו והייתה החברה הקרובה ביותר שלו. במהלך שירותה יונתן ליווה אותה בכל הטקסים כמו מסע כומתה, סיום קורס מ"כים, סיום קורס צלפים ובנסיעות המשפחתיות לבקר אותה לבסיסים בהם שירתה בדרום. היא השתחררה יום לפני שיונתן התגייס.

חדור מטרה להתגייס לשירות קרבי, יונתן כבר בגיל חמש-עשרה החל להשתתף באימוני קרב מגע וכושר קרבי. "הוא ממש המציא את עצמו מחדש" סיפר גרשון אביו. באימונים אלה הכיר את חברתו – עדי, השניים רקמו זוגיות אוהבת ונהנו מזמן משותף יחד. עדי סיפרה: "יונתן השקיע המון מחשבה בתכנון היציאות שלנו בכוונה לפנק אותי, היה ג'נטלמן. התאמץ לבחור מתנות ופינוקים, כתב לי המון והשקיע רבות בעיצוב כרטיס הברכה – לעיתים ממש 'הנדס' את הכרטיס לכדי מעין ברכת אוריגמי משוכללת המגלמת בתוכה מספר צורות וקישוטים. הוא שימש לי ככתובת בכל סוגיה, בכל שאלה. תמיד מקשיב, תמך ונותן עצות". עוד סיפרה כי חלמו להקים יחד משפחה גדולה, לגור בבית עם גינה ולאמץ כלב.

יונתן אהב מאוד טבע ונופים, נהנה לטייל עם עדי וחבריו בצפון הארץ ובעיקר באזור הגולן. חובב בישול, נהג לבשל בהנאה בשרים וללמוד מתכונים מעניינים מתוכניות בישול שונות. בזמנו הפנוי שיחק במשחקי מחשב שונים ושאף לעסוק בתחום התכנות בעתיד.

חובב מוזיקה ואוטודידקט, למד באופן עצמאי לנגן על חלילית ועל אורגנית, מפליא בכישרונו. אהב להאזין למגוון סגנונות מוזיקליים ובפרט לשיריה של להקת Sabaton והיה "מנגן" לעצמו את השירים בראש בזמנים בהם נדרש לו חיזוק ובהמשך גם במסעות הקשים שעבר במסגרת הכשרתו כחייל קומנדו.

ביום 7.4.2021 התגייס לצה"ל והתנדב לשרת כלוחם ביחידת "אגוז" - יחידת הקומנדו של זרוע היבשה. הוא עבר אימונים מפרכים כחלק מההכשרה והיה חדור מוטיבציה ותחושת שליחות להצליח ולתרום ככל יכולתו בהגנה על המדינה. במסגרת הכשרתו השלים קורס חובשים, הישגיו טובים. "גם בזמן השירות נותר קשוב לסביבתו" סיפרו אוהביו, "אם מישהו נראה במצב רוח ירוד - מיד עצר, ניגש, מתעניין, שואל לשלומו ולאחר זמן מה מוודא האם מצבו של אותו חבר השתפר. המון חיילים בבסיס שלו, גם אם לא הייתה להם היכרות ישירה איתו, הכירו אותו בתור אדם שנמצא שם עבור אחרים".

בתום ההכשרה הוצב לשירות בגזרה הצפונית ובהמשך בגזרת שומרון והשתתף בפעולות נרחבות של ביצוע מעצרים. ביצע משימותיו במסירות ובנחישות.

ב-5 באוקטובר 2023, חול המועד סוכות, יצא לסוף שבוע בביתו ובילה בנעימים עם חברתו עדי כשהם צופים במופעים השונים בעיר מודיעין לרגל החג. "יונתן סיפר שלא ישן ביומיים שקדמו ליציאתו בשל השתתפותו כחובש בפעילויות המעצרים של היחידה" סיפרו אוהביו, "הסתבר בדיעבד, כי התנדב לצאת למעצרים כחובש כחלק מפעילויותיהם של צוותים אחרים מפני שחסר היה להם חובש. תמיד כשחיפשו אחר חובש, הסכים להתנדב לתפקיד".

למחרת, ביום שישי 6 באוקטובר, בשעה שבע בבוקר הוקפץ חזרה לבסיס ונפרד מבני משפחתו ומעדי חברתו, נחוש לחזור ולפעול למען הגנת המדינה.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

בבוקר זה יונתן וחבריו למחלקה היו מהכוחות הראשונים שהוקפצו לסייע ליישובי הדרום לאור המתקפה הרצחנית על יישובי וערי העוטף. המחלקה שלו נשלחה להילחם במוצב כיסופים. לוחמי היחידה חברו לכוחות גולני מגדוד 51 שהיו בבסיס ולאחר שעות ארוכות של קרבות עקובים מדם, תוך נחישות ואומץ לב, הצליחו לבלום את המחבלים ולטהר את השטח. בקרב על כיסופים נהרגו יונתן ושני לוחמים נוספים: רב-סמל עמית פלד ורב-סמל אלעד מיכאל ששון ונפצעו שלושה נוספים.

סמל ראשון יונתן סביצקי נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן עשרים ואחת בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הותיר אחריו הורים ואחות.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סמל.

כתבה אימו: "מותק שלי. אין מילים לתאר את התהום העמוק והחשוך שנפער כאשר שמעתי את הצלצול בדלת. החיים התחלקו ל- לפני ואחרי. לפני - זכיתי בך, עשרים ואחת שנים נהניתי ממך כל שנייה כשהיית לידי וכל שנייה שידעתי שאתה קיים ואראה אותך בקרוב. מעולם לא הייתי צריכה לחנך אותך או ללמד אותך להיות בן אדם - היית הבן אדם הכי טוב שהכרתי מאז שנולדת. נשאר לי רק להביט בך בהתפעלות ולהגיד תודה ליקום. ובאמת עשיתי את זה כל הזמן, ידעתי שאתה - פלא ושאני זכיתי להיות אימא שלך. אחרי - אין לי מושג, איך לחיות אחרי. הלב שלי שבור. אני מתגעגעת אליך כל כך".

כתב חברו שגיא: "מאה יום מאז שהלכת. הפעם האחרונה שספרתי מאה יום היו לשחרור שלי, ולצערי מעכשיו אספור קדימה ולא אחורה והספירה לא תיגמר לעולם. איך נפרדים מהחבר הכי טוב? איך ממשיכים לחיות כאילו כלום? מה עושים עם כל הגעגוע? תכננו את כל החיים שלנו ביחד עד לפרטים הכי קטנים אחי, מהצבא, לזוגיות, לטיול אחרי צבא ואיפה נגור, אהבתי אותך כמו שלא אהבתי אף אחד אחר ואין יום שלא היינו מדברים. ידעת עליי הכול ואני ידעתי עליך, לקח לי הרבה זמן לעכל את זה שאתה לא איתי יותר, ואת האמת שאני שבור אחי, שורף לי בלב כל פעם שאני עובר ליד הבית שלך או שאני מסתכל על תמונות שלנו...

אזכור אותך תמיד ואנציח אותך בכל רגע ורגע, הילדים שלי ידעו מי היית בשבילי ובשביל כולם - אני מבטיח לך יוני. תודה על כל מה שעשית בשבילי ושהגנת עליי. מתת מות גיבורים.

זה לא מכתב פרידה כי אנחנו לא באמת נפרדים, אנחנו מתחילים דרך חדשה ושונה ממה שהכרנו, אני אמשיך לשבת ליד הקבר שלך ואתה תמשיך לבוא לי בחלום. שלך תמיד".

חברו אורן כתב: "סביצקי, גם אחרי שעברו ארבעה חודשים, עדיין קשה לי לדבר עליך בזמן עבר, וגם עכשיו שמך הולך לפניך. הדבר הראשון שעולה לי כשמזכירים אותך זה המשפט: 'מים שקטים חודרים עמוק'. אני זוכר אותך בשיעורי אנגלית ומתמטיקה, היית השילוב המדהים בין רצינות לא מתפשרת לבין שטותניקיות וצחוקים. יש לי את הכבוד ואת הזכות להגיד שהכרתי אותך. היית בן אדם מדהים, משכמך ומעלה, תמיד שאפת למצוינות - גם בלימודים וגם בצבא ובכושר הקרבי. תמיד היית בן אדם אופטימי עם חיוך על הפנים ואני בטוח שאתה ככה גם למעלה. הייתה לי הזכות לראות אותך פעם אחרונה כמה ימים לפני שנפלת, אנצור את זה לעד. תודה לך על מה שאתה".

אוהביו ערכו לזכרו סרטון המשלב תמונות וקטעי וידאו שלו. הסרטון זמין לצפייה באתר יוטיוב וקישור אליו נמצא בפינת הנצחה אשר הוקמה לזכרו בחדר הכושר ICON בעיר מודיעין בה גר. פינת משעול על שמו הוקמה בעיר ובשלט הכניסה לפינה נכתב: "לוחם וג'נטלמן האיר את העולם בחייו והציל עשרות במותו. לחם בגבורה ונפל בקרב על שחרור מוצב כיסופים".

בשבט תנועת הצופים ביישוב נעלה הוקמה "גינת יונתן" כמחווה לפעילותו בתנועה.

להקת המטאל "Stormbound" הקדישה לזכרו של יונתן שיר "Guardians of light" ומתוכנן אלבום מטאל שלם לזכרו בו ייקחו חלק כמה להקות ישראליות.

משפחתו הקימה להנצחתו אתר אינטרנט בכתובת - WWW.TANTAN.ORG.IL, בו ניתן למצוא תמונות מתחנות חייו השונות ומהנצחות, ללמוד את קורות חייו, לקרוא דברים שכתבו לזכרו אוהביו, להכיר ולקחת חלק בפעילות ההנצחה. שם האתר "תן-תן" – זה כינוי החיבה שנתן ליונתן אביו.