בן מתילדה ושלמה-לודביג, נולד ביום כ"א בתמוז תרפ"ג (5.7.1923) בעיר אורשפרינגן, גרמניה. בנעוריו הצטרף לתנועת נוער ציונית ועם חבריה עלה בשלהי שנת 1940 לארץ-ישראל. בהגיעם ארצה נכלאו על ידי הבריטים במחנה המעצר בעתלית. כאשר שוחררו מן המחנה נשלחו כ"חברת נוער" לקיבוץ אשדות יעקב שבעמק-הירדן. בזמן מלחמת-העולם השנייה החליטו חברי הקבוצה ויוסף ביניהם להתגייס לפלמ"ח כהכשרה מגובשת. ולימים הקימו את גרעין "אייל", שהתיישב ליד אגם החולה. לאחר תקופת-מה פונו ממקומם והתיישבו במקום הקבע שלהם. במלאת שנתיים לשהיית הקבוצה בקיבוץ אשדות יעקב ובארץ בכלל סיכמו חברי הקבוצה את השנתיים בחוברת שפירסמו. בין הכותבים היה יוסף: "רבים היו הקשיים שבפניהם עמדנו, לא אחת ראינו את עצמנו בין גלי ים סוערים, אך עלה בידינו להתגבר ולעבור על פני המשברים. כיום אנו מהווים חברה מגובשת המעמידה עצמה לרשות התנועה, ואני מקווה שבקרוב נהיה חוליה בשרשרת ההתיישבות העובדת".

בפרוץ מלחמת-העצמאות לחם יוסף בגדוד השני של הפלמ"ח והשתתף בקרבות רבים. ביום כ"ח באדר ב' תש"ח (8.4.1948) נפל יוסף בקרב השני באזור הקסטל במסגרת מבצע "נחשון", שמטרתו היתה לפרוץ את הדרך לירושלים הנצורה. הוא נקבר בקבר-אחים בבית-הקברות שבמעלה החמישה.

בשנת 1953 הועברו חללי אותו קרב למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.