בן יהודית ודויד, נולד בשנת 1922 בתימן. בן 23 היה כשזכה להגיע לציון, משאת נפשו בשנת 1945. הוא התיישב בשכונת הבוכרים בירושלים. מיום עלייתו היה פועל בניין. נשא אישה והקים משפחה ופירנס אותה מעבודת יומו.

במלחמת-העצמאות היה ממגיני ירושלים. הצטיין בקליעה, והוצב כצלף ליד מאה שערים. תוך כדי מילוי תפקידו ביום כ' באב תש"ח (24.8.1948) נפגע מכדור אויב ונהרג בו במקום. הוא נקבר בשייח'-באדר א'. הניח אשה, שושנה, ותינוק.

ביום י"ז באלול תש"י (30.8.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.