בן רבקה ואברהם, נולד ביום ז' בחשוון תרפ"ז (15.10.1926) בעיר נאנאש, הונגריה. בעירו גמר שש כיתות של בית-ספר עממי, למד מסגרות ועבד בה. יוסף היה אחד משארית הפליטה ששרדו מהתופת הנאצית וחתר לציון מאז הוסר הסיוט הנאצי מעל אירופה. הוא העפיל באונייה "כנסת ישראל" והיה עצור תשעה חודשים במחנה בקפריסין. בדצמבר 1947 עלה לארץ והתגורר בבת ים. במשך כל ימי ניתוק השכונה שמר בעמדותיה והשתתף בפעולות-עונשין נגד ערביי הסביבה ובכיבוש יפו. עם הקמת צה"ל הצטרף יוסף לשורותיו והוצב בחטיבת "גבעתי". ביום כ"ה באייר תש"ח (3.6.1948) נשלחה מחלקתו לסיור בסביבות גזר. בדרך עלה על מוקש, נפצע ומת בו ביום מאובדן דם רב. יוסף הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.