בן בנימין. נולד בשנת תרע"א (1911) בקווקז, כבן למשפחה שמוצאה מאיראן. יוסף עלה לארץ-ישראל בשנת תרפ"ב ועבד בעבודות כיבוש שונות. עם פרוץ מאורעות הדמים תרצ"ו-תרצ"ט הצטרף לפלוגות "הפועל" בתל אביב ומשם התנדב לקורס הראשון לנוטרי הרכבת באפיקים. יוסף גר בירושלים אך עבד כנוטר בנקודות שונות בארץ. הוא ביצע את המוטל עליו לשביעות רצון הממונים עליו והועלה לדרגת לאנס-קורפורל (טוראי ראשון). ביום ט"ו בסיוון תרצ"ט (2.6.1939), יצא יוסף במכונית עם הנוטרים קורט הומברג וישראל שולמן, בלוויית ארבעה חיילים בריטיים, לבדיקת מסילת הרכבת. ליד ג'לג'וליה, בסמוך לפרדסים, נורתה לעבר מכוניתם אש מקלע מהמארב וכל שבעת נוסעיה נהרגו. נשקם נשדד על ידי התוקפים. יוסף הובא למנוחות בהר הזיתים בירושלים. השאיר אחריו אשה בהריון והורים זקנים בהם תמך ואחים.

בעתון "דבר" התפרסמה רשימה לזכרו.