בן משה וטובה. נולד ביום כ"ב באייר תש"ג (27.5.1943) במחוז טשורדזשו אשר בקולחוז מולוטוב ברוסיה. מלחמת העולם השנייה היתה אז בעיצומה ועד שנת 1950 גדל יוסף בבית תינוקות. לבית ספר יסודי הוכנס ולמד בו עד 1954. אז עבר עם אמו לרומניה לבית דודו ובבוקרשט למד בבית ספר רוסי. בשנת 1956 הגיעו הבן והאם לארץ ומאז התחנך בקיבוץ שמיר בגליל העליון. סיים את לימודיו במוסד החינוכי האיזורי שם. בסיימו את לימודיו במוסד כתב עבודת גמר על סין. היה חקלאי אשר עסק במטעים שונים וחינך את החטיבה הצעירה בסניף מפ"ם בקרית שמונה. היה אומר כולו צניעות וחביבות אשר ממנה העניק לחברה בה נמצא. מסירותו לא תתואר ורוח התנדבותו היתה עזה. בגלל אלה היה אהוב על הכל והכל רחשו לו הערכה מיוחדת. לצה"ל גויס בנובמבר 1963 ובפרוץ מלחמת ששת הימים היה במסגרת המילואים. ביום כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967) בשעת הפגזת ראש פינה, השיג אותו פגז סורי. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי בחיפה ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות בקיבוץ שמיר. הקיבוץ הוציא עלון לזכרו. בחוברת 53" מהם" לזכר חברי הקיבוץ הארצי שנפלו במלחמת ששת הימים, הוקדש עמוד לתולדותיו.