בן שרה ומרדכי, נולד בשנת 1912 בעיירה אונגני, בחבל בסרביה, שהיה שייך אז לרוסיה. יוסף היה בעל השכלה תיכונית ומנעוריו שאף לארץ-ישראל. בהיותו בן 20 עלה לארץ, התיישב בחבצלת שעל-יד רחובות, היה חקלאי, הקים משפחה ונתברך בילדים. מיום בואו לארץ היה חבר ה"הגנה" וסיים קורסים להשתלמות בנשק. משנת 1939 ועד יום התגייסותו היה האחראי למחסן הנשק בחבצלת.

בחודש פברואר 1948 התגייס לחי"ם רחובות, ונספח לאחד הגדודים בצבא. שירת לסירוגין בשירות קרבי ובהדרכה. הוא השתתף בקרב על חוליקאת בדרגת מ"כ ואחרי-כן עבר להדרכה בבית-הספר הצבאי בקסטינה. משגמר את תפקידו בקסטינה הועבר לבסיס גדרה ומשם ערך, באחד הלילות הראשונים לימי שהותו במקום, סיור- אימונים בפלוג'ה. בשובם מן הסיור, בליל ט"ו בטבת תש"ח (16.1.1949), בשעה ארבע לפנות-בוקר, איבד הנהג את השליטה על ההגה והרכב ירד מהדרך לתוך ואדי והתהפך. רוב הנוסעים וגם הנהג ניצלו, ואילו יוסף ועוד חבר נפלו קרבן לתאונה הקטלנית. יוסף הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי ברחובות. הניח אחריו אישה, דינה, ושני בנים.