בן עמליה ואריה, נולד בשנת 1924 בעיר באקאו, רומניה ובשנת 1944 עלה לארץ-ישראל. בחוץ-לארץ קנה לו השכלה תיכונית והספיק להכיר כי אין מקום ליהודי בגולה. כחניך תנועת "השומר הצעיר" הצטרף כחבר לקיבוץ רשפים ושהה בו שנתיים. בשנת 1946 פרש מהקיבוץ כדי להיות מורה. הוא עבר קורס-הכנה לכניסה לסמינריון למורים בירושלים והתפרנס כפועל. מקום- מגוריו הקבוע היה עיר גנים. היה חבר ה"הגנה" מאז בואו לארץ.

בתחילת 1948 התגייס ושירת בחטיבת "כרמלי" והשתתף בהגנה על שבי ציון ובכיבוש תרשיחא. נפל בהגנת מע'אר שבגליל המערבי. בזמן הקרבות נפצע ברגלו ולא יכול לסגת עם הנסוגים ורק אחרי הפסקת-האש, ביום י"ז בתמוז תש"ח (24.7.1948), נמצא הרוג בשדה. הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. הניח אחריו אישה.