בן בכורה ושלום, נולד ביום י"ב בטבת תרצ"א (1.1.1931) בתל- אביב. הוא סיים בית-ספר עממי ופנה לחקלאות. נער ענוג ואמיץ, צמא חיים ופעולה, ויודע את אשר לפניו. עבד אצל איכר בירקונה ושאף להתיישבות. עמד עדיין באמצע הכשרתו והתנדב לצבא לפני הכרזת הגיוס. תחילה היה בגליל התחתון ושירת בחטיבת "גבעתי". במסגרת ההשתלטות על המרחב לקראת הפלישה הצפויה הוטל על גדודו לכבוש את הכפר בית-דראס. יוסף היה בכוח שפרץ לכפר, מול התנגדות קשה של האויב, ובקרב זה נפל ביום י"ב בניסן תש"ח (21.4.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות בבאר-טוביה.