בן ברוך ושושנה. נולד ביום ג' במרחשון תרצ"ב (14.10.1931) בנס-ציונה. סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי בכפר-סבא ולמד שנה בבית-ספר מקצועי. יוסף זנח את ספסל הלימודים, ברח מהבית והצטרף ללח"י והוא בן 16 בלבד. בראשית דרכו במחתרת, השתלב בפעילות השגרתית של בני גילו בשרון, כגון הדבקת כרוזים והפצת חומר הסברה. אך שאיפתו היתה להשתתף בפעולות קרב נגד הבריטים. לבקשתו הועבר לחטיבה הלוחמת של לח"י וזכה להשתתף בפעולות שונות כגון הנחת מוקשים בכבישים. הוא פעל בעיקר בגבולות אזור השרון. התגייס לצה"ל במאי 1948. שירת בתורת סייר ובמשוריין. היה הצעיר בחבורה והרוח החיה בה. ילדותיות ורצינות שבמילוי-התפקיד התמזגו בו. על אומץ-לבו ועוז-נפשו התהלכו סיפורים מופלאים: פעם, בשעת התקפה אוירית קשה, נשאר על מכוניתו המותקפת בעת שכל חבריו הסתתרו בחפירות והוא המשיך לקלוע ולפגוע מתוך קור-רוח. השתתף בכיבוש לוד ורמלה ובשחרור הנגב. נלחם במערכות עיראק-סואידן ובאר-שבע. נפל בט' באב תש"ט (4.8.1949) בשעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בכפר-סבא.