בן לאה ויעקב, נולד ביום י"ד בכסלו תרפ"ו 1.12.1925)) בירושלים. את השכלתו היסודית, שרכש בבית-הספר, הרחיב והעשיר על-ידי השתלמות עצמית מתמדת. בעיקר התעניין בספרות, בידיעת הארץ ובהיסטוריה כללית. הוא התמחה בצביעת עורות עדינים ובשכר עבודתו תמך בהוריו.

מראשית המאורעות היה בין מגיני העיר העתיקה, עד לפריצת שער ציון על-ידי המשחררים, אולם גם אז דחה, כמקודם, את ההצעה להינפש קצת מעבר לחזית, ואמר כי לא יעזוב את המקום שנתחבב עליו, כל עוד תימשך המלחמה. בשעת הסתערות עזה של הערבים על אזור בתי-מחסה בעיר העתיקה נפגע מכדור ונפל, ביום י"ד באייר תש"ח 23.5.1948)). בחודש אוגוסט 1967, הובא למנוחת- עולמים בקבר-אחים בהר הזיתים.

שמו נחקק באנדרטה שהוקמה בבית העלמין הצבאי בהר-הרצל לזכר חללי הרובע היהודי ולזכר לוחמים שנפלו במערכה על ירושלים והובאו לקבורה בהר-הזיתים.