בן חנה ואליהו, נולד ביום ו' באדר תר"ץ (6.3.1930) בתל-אביב. אחרי שסיים את בית-הספר העממי עבר לעסוק במקצוע החשמל ועזר לאביו בעבודתו. יוסף אהב ספורט, וכחבר "מכבי" תל-אביב הצטיין במיוחד בקבוצת הכדורגל של הנוער. היה בעל קומה, שחרחר, עליז ומלא מרץ.

מיד עם פרוץ מלחמת-העצמאות והתחלת הגיוס נזעק יוסקה - כפי שנקרא בפי חבריו - אל השירות בחטיבת "גבעתי", על אף היותו צעיר לימים ומתחת לגיל הגיוס. הוא נשלח לקורס רגמים ומשסיים אותו הועבר לקורס מפקדי כיתות.

ביום כ"ו בשבט תש"ח (6.2.1948) יצא עם חבריו לאימונים בסביבות הרצליה. בחשכת הלילה תעו בדרכם ונתקעו בין שני כפרים ערביים ליד כפר שמריהו. אש ממארב נפתחה על היחידה ויוסקה, שהלך ראשון כגשש, נפל בו במקום. בן 17 וחצי היה במותו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.