בן רחל ובנימין, נולד ביום כ"א בתמוז תרפ"ה (13.7.1925) בירושלים. למד ב"חדר". משעברו הוריו לפתח תקווה למד בבית- הספר "נצח ישראל" ובהגיעו לגיל 15 הפסיק את לימודיו והחל להשתכר בעבודת חשמלאות ומכונאות. בהסתדרות "המכבי הצעיר", שהיה חבר בה, התבלט בחריצותו וביושרו. היה שתקן מטבעו ובעל מרץ רב.

בשנת 1944 התגייס לצבא הבריטי ושירת בחיל הים, בעיקר במצרים.

בשנת 1947 שוחרר וחזר לביתו. באותם ימים הצטרף יוסף אל מחתרת האצ"ל. שירת ביחידה קרבית. נאסר, שוחרר וחזר להשתתף בפעולות ארגונו.

אחרי החלטת עצרת האו"ם, ב-29.11.1947, על חלוקת הארץ ופרוץ מלחמת-העצמאות בעקבותיה, הוטלו עליו תפקידים אחראיים. הוא סיים קורס מפקדים ונתמנה אחראי לנהגי הפלוגה. השתתף בכיבוש יפו, יהודיה ורמלה. יוסף נפל ביום י"א באייר תש"ח (20.5.1948) בתאונה שאירעה בבסיסו בפתח תקווה. יוסף נמצא בחדר שאליו הובא שלל מיהודיה - רימונים ישנים שנראו בלתי-ראויים לשימוש. בגלל אי-זהירות התפוצץ אחד הרימונים והתפוצצותו הפעילה את חומר-הנפץ שהיה בחדר. יוסף נפצע קשה ומת. הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות בפתח תקווה.