בן שושנה ואברהם, נולד בחודש סיוון תרפ"א (1921) בצנעא, בירת תימן. בילדותו למד ב"חדר". בשנת 1934, בהיותו בן 14, עלה ארצה. בבואו לארץ למד את מלאכת הריצוף ובערבים הוסיף להשתלם בשיעורי-ערב. תחילה ישב בירושלים ואחר-כך עבר לחולון. יוסף השתתף בסמינריונים שונים למדריכי-נוער מטעם הסוכנות היהודית והיה פעיל בארגון ה"הגנה" בירושלים ואחר-כך בחולון. בימי חוסר העבודה בבניין החל ללמוד טכנאות-שיניים. היה חרוץ ומתמיד, חונן בתבונת-כפיים. לא היה דבר שלא יכול להרכיבו ולתקנו. בעל מזג רך, חביב ונוח לבריות.

כחבר ה"הגנה" מנעוריו ופעיל בשורותיה בתקופת המאבק בבריטים, יצא לאחר החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות ופרוץ מלחמת-העצמאות בעקבותיה, להגנת חולון. אחר-כך התגייס ושירת בחטיבת "כרמלי". יוסף נפל ביום ג' בתמוז תש"ח (10.7.1948) בקרבות העזים באזור משמר הירדן. בעת מבצע "ברוש" לחיסול ראש הגשר הסורי באזור זה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בראש פינה.