בן חיה-רחל וצבי (יהושע-השיל), נולד ביום כ"ד בתמוז תרפ"ז (27.4.1927) בווארשה, בירת פולין ועלה לארץ בשנת 1936. אחרי סיום בית-הספר היסודי "יסוד המעלה" בתל-אביב נאלץ להפסיק את לימודיו ולצאת לעבוד כדי לעזור בכלכלת המשפחה. הוא עבד בליטוש יהלומים, והצליח בעבודתו ואף קנה משכרו רהיטים לבית-הוריו. שבע שנים היה פעיל ב"הגנה". בימי חופשתו מהעבודה היה יוצא למסעות ולאימונים. היה בו מאבק תמידי בין חובתו למולדת ובין חובתו לבית-הוריו. כדי שלא להדאיג את הוריו היה אומר שהוא יוצא לטיול. ב"שבת השחורה", 29.6.1946, בעת חיפושי הנשק והמאסרים של אנשי המגן, נכלא על-ידי הבריטים ברפיח, ובמחנות-המעצר לטרון א' וב' והיה עצור שם תשעה חודשים. כחבר "הגנה" פעיל השתתף בפעולות נגד הבריטים בתקופת המרי, ב"ליל וינגייט", בהעלאת מעפילים ועוד ולא נרתע מפני כל סכנה.

עם פרוץ מלחמת-העצמאות התגייס לחיל השריון ולחטיבת "גבעתי" והיה מראשוני הפלוגה המסייעת בגדודו. כמקלען "בזה", "בראונינג" ו"שווארצלוזה" נשלח לבסיס בן שמן. יוסף השתתף בקרבות מבצע "נחשון" עד שער הגיא, אשדוד, קסטל, קאבאב, דיר-מוחסין, חולדה הערבית והסביבה. לאחר הקמת המדינה נשלח לנגב הדרומי. באחד הקרבות נפצע אך חזר לנגבה עוד לפני שהוצא הרסיס מגופו. יוסף נפל בנגבה ביום ב' בתמוז תש"ח (9.7.1948) מפגיעת פגז, בשבתו ליד מקלע. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנגבה.