בן מאיר. נולד בשנת תר"ע (1910) בברסלאו, גרמניה. היה בין היהודים המעטים ששירתו במשטרת ברלין לפני עלות היטלר לשלטון. בשנת 1934 עלה בגפו לארץ-ישראל. בארץ עבד כפועל במושבות וכשפרצו מאורעות הדמים תרצ"ו-תרצ"ט התגייס כנוטר. תחילה שמר בבית הספר כדורי שליד כפר תבור ואחר נתמנה כמלווה קבוע לאוטובוס מכפר-תבור לחיפה. הוא מילא את תפקידו בשמחה ובתחושה של אחריות רבה, אף שימש דוגמה ומופת לחבריו. ביום ה' בתשרי תרצ"ט (30.9.1938) הותקף האוטובוס העושה דרכו מכפר תבור לחיפה, על-ידי כנופיית פורעים בדואים. הנוטרים ניהלו קרב עם הכנופיה ובקרב זה נפל יוסף. הוא הובא למנוחת עולם בכפר תבור.

בעתון "דבר" מיום 1.11.1938 כתב מרדכי קרניאל מכפר תבור: "כפר תבור השכול מקווה שהר-תבור, שהיה עד לגבורה של קומץ מגינים נגד המון מסתער, בקרב בו נפלת יוסף, יהיה עד גם להתפתחות הכפר והרחבתו". כן פורסמו רשימת לזכרו בעתונים "דבר", ו"הבוקר" מיום 2.10.1938.