בן גיזלה ומרדכי, נולד ביום י"ב בתשרי תרפ"ו (30.10.1925) בבודפשט, בירת הונגריה, למשפחת פועלים ענייה. אחרי סיום לימודיו בבית-הספר היסודי למד מלאכת כריכת ספרים ועבד בכריכייה. כשגבר השלטון הפשיסטי בהונגריה נשלח לעבודת- כפייה במכרה-נחושת בסרביה. אחרי השחרור חזר לעבוד במקצועו. כעבור זמן קצר הצטרף לתנועת "דרור-הבונים" ויצא להכשרה. ב"נתיב-הבריחה" הגיע לחוף הים, העפיל באונייה "הגנה" והגיע לארץ-ישראל בחודש אוגוסט 1946. יוסף הצטרף עם קבוצתו לקיבוץ גבעת חיים ובמהרה נקלט בעבודה החקלאית ובחברה ונתחבב על חבריו.

במלחמת-העצמאות שירת בחטיבת "אלכסנדרוני", בשמירה בפלוגת אזור עמק-חפר ורק לעתים רחוקות הגיע לביקור קצר אצל רעייתו וחבריו במשק. כשנשלח עם יחידתו ביום ל' בסיוון תש"ח (7.7.1948) כתגבורת לחיל-המצב בכפר קאקון, לעמידה בפני התקפת-נגד צפויה, עוד דאג להביא בגדים ליתר חברי המשק השומרים שם, ולפני הצהריים נהרג בקאקון מפגיעה ישירה של פגז. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בגבעת חיים.