בן לאה ומשה. נולד ביום י"א בטבת תרע"ט (14.12.1918) בשכונת נווה ציון שבראשון לציון. הוא למד ב"חדר" של "מורי" בשכונה ואחרי כן בבית הספר "חביב" במושבה. יוסף הצטיין בלימודיו והיה גם בעל כושר גופני מעולה: שיחק כדוגל ב"מכבי" ראשון לציון, הצטיין בקפיצת מוט והרבה לשוט על "חסקה" בחוף ימה של תל אביב. הוא היה גם בעל כשרונות מוסיקאליים: ניגן במפוחית-פה, שר ואף שירים כתב. לאחר סיום לימודיו החליט לעזור לפרנסת משפחתו. בחורף עבד בפרדסי המושבה כאורז פרי וכמנהל בית אריזה ובחדשי הקיץ עבד בבניין. היה אהוב על הכל, עליז, ובעל חוש הומור, אמיץ לב ורב-מרץ.

בשנות מאורעות הדמים תרצ"ו-תרצ"ט הצטרף לארגון ה"הגנה" ובין שאר פעילויותיו בארץ לקח חלק בשמירה על ראשון לציון. הוא נשא אישה מירושלים וזמן קצר אחר כך, בליל י"א בטבת תרצ"ט (2.1.1939),חגג את יום הולדתו העשרים. באמצע השמחה קם ממקומו ואמר: "המשיכו עד אור הבוקר", ויצא למלא את תפקידו בשמירה על שכונת נווה ציון. באותו לילה בעמדו על משמרתו, נורה מן המארב ונהרג בו במקום. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בראשן לציון, הניח אישה, הורים, שתי אחיות ואח.

רשימה לזכרו פורסמו בעיתון "דבר" ובספר "ראשון לציון 1882-1941". במקום נפילתו הוקמה מצבה לזכרו וגן ציבורי ניטע על שמו בשכונת נווה ציון.